חוקי המגן (protective labor law) נועדו לתת לעובד תנאי עבודה בסיסיים ועל ידי חקיקתם להטיל על המעסיק את חובת היסוד לקיים תנאים אלו כאשר אין הבדל בין עובד לעובד יהא מעמדו אשר יהא. חוקי המגן הם חוקים קוגנטיים, אין להתנות עליהם ואין לעובד יכולת לעשות בהם ויתור כלשהו, (זכויות קוגנטיות). מדובר בחוקים אוניברסליים אשר נועדו להגן על כלל העובדים ולא על קבוצות עבודה מסוימות.


ניסיתי להתחקות אחר 'חוקי המגן' במדינות שונות ברחבי עולם, קראתי מאמרים וחקיקה משווה, בדקתי עתירות במדינות שונות ומצאתי כי המשותף לכולם הוא הרצון ליצור את המאחד בין כלל קבוצות העבודה שייהנו מ'זכויות ביטחון' ולא הפרדת מעמדות. בעניין זה יוער כי כוח העבודה של האדם העובד הוא בהכרח קשור למבנה אישיותו, ליכולותיו, רצונו, לכישרונו ולא ניתן להפריד ביניהם.

 

העובד נחשב למוצר ולא כאישיות   


בתקופה שטרם חקיקת 'חוקי המגן' וקצת לאחריה עד להטעמתה, המעסיקים התייחסו אל עובדים כמוצר, כמצרך ולא כאישיות בפני עצמה שלצידה ערכים, רגשות, זכויות ורצונות. אז, תנאי העבודה היו ירודים וההתייחסות אל האדם העובד הייתה כמו אל כלי שרת, היום זה שונה, עולם העבודה נוהג אחרת.


אני בעד מקסום רווחיהם של המעסיקים ובאותה מידה בעד מקסום תלוש שכרם של העובדים, אותם אלו שגרמו לעליית רווחי המעסיק, ולכל הפחות לשמירה על זכויותיהם הבסיסיות. כבר עכשיו ברור כי חקיקתם של 'חוקי המגן' יש בהם משום הגנה על תכלית חוק יסוד כבוד האדם וחירותו והם עומדים בהלימה לחוקים אלו.


האם העובד יכול לוותר על זכויותיו? 

 

לא פעם נדרשו בתי הדין לטענות מעסיקים כי העובד ויתר על זכויותיו המוגנות, וכראיה מציגים מסמכים לפיהם עובדים חתמו על כתבי ויתור לקבלת זכויותיהם הבסיסיות, בעיקרן: פיצוי פיטורין, חוק הגנת השכר, ימי חופשה, הודעה מוקדמת, הפרשות לסוגיהן וכן הלאה. הפסיקות בעניין זה ברורות ובלתי מתפשרות. על זכות מוגנת אין להתנות, היא חלה מהרגע בו החל האדם להיות עובד במקום עבודה והיא מתרחבת ומתפרשת לאורך תקופת עבודתו ונעשית משמעותית ככל שזמנו במקום העבודה ארוך יותר.

 

יש לך שאלה?

פורום תביעות פרילנסרים וזכויות עובדי הייטק ובכירים

 

לאחרונה נדרשו בתי הדין להסביר למעסיקים כי התערבות הריבון באמצעות 'חוקי המגן' היא התערבות שאינה תלויה ברצון המעסיק או העובד. באמצעות חקיקת חוקים אלו 'כופה' הריבון על המעסיק ועל העובד סטנדרט בסיסי ביותר של זכויות, סטנדרט שיצור איזון בין היותו עובד הנתון למרותו של המעסיק לבין יכולתו של העובד לנהל את עבודתו בכבוד תוך מימוש עצמי מלא במקום עבודתו. לכן, הפסיקה לאחרונה נוטה להעברת נטל ההוכחה, במקרים מסוימים, מהעובד התובע את זכויותיו אל המעביד הנתבע, ולו מן הטעם כי זכויות המגן מצריכות את יד המעביד כמי שמעדכן, עוקב, עורך סדר יום בנתוני ורכיבי שכרו של העובד, ממלא פנקסי נוכחות, חופשות, שעות נוספות של העובד ועל ידי כך ממלא אחר כבוד העובד, חירותו, מרצו וזכויותיו.


ואלו הם חוקי המגן:


1. אורך יום העבודה
2. אורך שבוע העבודה
3. חופשה שנתית
4. ההגנה על השכר
5. שכר מינימום
6. הזכות לימי מחלה
7. גיל העבודה