תפקיד קצין הבטיחות בתעבורה בהשבתה מנהלית של רכב

 

 

כתב: עו"ד, רוני מצליח - בעל משרד עו"ד "מצליח", מרצה בכיר לנהיגה נכונה, בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B) ושני במשפטים (LL.M)-א' בר-אילן, סטו' לקרימינולוגיה (M.A)- א' עברית, מחנך מנחה ומורה מורים לבטיחות בדרכים-משרד החינוך, טרום התמחות-משרדו של עו"ד עמיקם לויתן, התמחות-פרקליטות מחלקה פלילית/תאונות דרכים קטלניות, חבר בועדות החינוך והתעבורה של לשכת עורכי-הדין.

 

 

 

מבוסס על החלטת ביהמ"ש בפמ (פ"ת) 2194-02-11 ופורסם ברבעון המקצועי לנהיגה

 

 

עובדות המקרה בקליפת אגוז

 

ביום 02.02.11, נתפס נהג חלוקת לחם ממאפיית האחים סמארה נוהג במשאית השייכת לחברה בזמן שהיה בפסילה. קצין המשטרה החליט על השבתה מנהלית של המשאית לתקופה של 30 יום.

 

בעלי החברה פנו אל ביהמ"ש בבקשה לשחרר את המשאית שבבעלותם בטענה כי המשאית מיועדת לחלוקת לחם, הנהג הינו שכיר בחברה, ופרנסתם נפגעת. עוד הוסיפו, כי לא היה ידוע להם שהנהג פסול לנהיגה, שהרי הוא לא דיווח על כך לאנשי החברה עובר לנהיגתו.

 

 

ביהמ"ש דן בבקשה וקבע כי החלטת קצין המשטרה מידתית וסבירה, בנוסף ציטט את דברי ההסבר להצעת החוק (לעניין השבתת הרכב) "עולה כי המחוקק היה מודע לפגיעה הכלכלית ולפגיעה באורח החיים של בעל הרכב, פגיעות הנלוות לסנקציה של איסור השימוש ולמרות זאת הוטלה מגבלה זו כדי להילחם בעבירות התנועה וכדי לוודא שבעל הרכב יעשה ככל שביכולתו כדי למנוע עבירות בעת השימוש ברכבו".

 

 

הדיון המשפטי

 

עפ"י ס' 57ב(ב) לפקודת התעבורה, בית-המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

 

"(ב)

 

1. הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו והסכמתו.

2. מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב ובעל הרכב עשה ככל שביכולתו כדי למנוע את העבירה."

 

נשאלת השאלה כיצד יש להבין או לפרש את המילים "בעל הרכב עשה ככל שביכולתו?. מעיון בפסיקה ניתן לראות כי בתי-המשפט יצקו תוכן ללשון החוק.

 

 

טלו לדוגמה, בפ"מ (חי) 6063-08-08 וליר גרייב בע"מ נ' מ"י:

 

"המחוקק ביקש לקבוע חובת זהירות מוגברת בה נוטל חלק כלל הציבור, דהיינו, על כל בעלים של רכב לדעת כי בעת שהוא מוסר את מפתחות הרכב לאחר, צפון סיכון של שלילת הרכב למקרה בו תתבצע עבירה ברכב. לכן בשים לב לחובת זהירות מוגברת זו קבע המחוקק נטל כבד על בעל הרכב להראות כי עשה ככל שביכולתו למנוע את ביצוע העבירה".

 

 

ראו גם ב"ש 919/08 (תע-ים) הוט טלקום נ' מ"י, שם נקבע:

 

"כל מעביד צריך לדעת את הסיכונים בפניהם הוא עומד אם נותן הוא את הרכב לעובדו, ואם יש לו ספקות, יתכבד ולא ייתן את הרכב. אין מדובר פה ב"עונש קולקטיבי". עונש קולקטיבי מדבר על מקרה שבו נענש אדם ללא כל קשר לעבירה. במקרה שלפנינו הקשר הוא ברור. השליטה על הרכב שייכת למעביד. ברגע בו הוא בחר לתת אותה לעובד, צריך להיות לו ברור כי הוא האחראי. אם העובד יחטא, העונש יוטל גם עליו".

 

 

מן הכלל אל הפרט – חובות קצין הבטיחות לפני ואחרי ההשבתה

 

אכן, ביהמ"ש קובע רף גבוה לעניין "אחריות בעל הרכב". כאן לדידי, מואצלת אחריותו של בעל הרכב לקצין הבטיחות בתעבורה שהרי מעצם תפקידו אחראי ואמון הוא על הבטיחות, על תקינות כלי הרכב של מעסיקו ועל הדרכת הנהגים בעסק. קצין הבטיחות בתעבורה הוא היועץ להנהלה בתחום הבטיחות בתעבורה ומהווה את הקשר לגורמים חיצוניים בתחום, כדוגמת המשטרה.

 

לכן, מומלץ לקצין הבטיחות לבצע את הנהלים הבאים מתוך "הקדם רפואה למכה":

 

1. יש לבדוק את תוקפם של רישיונות הנהיגה לעיתים מזומנות ולתעד את הנושא.

 

2. בדיקת הרישיונות תעשה בצורה פיזית אישית, אין להסתפק בשאלה כללית.

 

3. להדריך את נהגי החברה כי בכול שימוע (לעניין השבתת רכב החברה) בפני קצין משטרה על נהג החברה לקרוא לקצין הבטיחות או לבעל החברה שישמש להם "כפה".

 

4. יש להחתים את הנהגים על תצהיר המורה כי עליהם לדווח לקצין הבטיחות על כל שינוי במצבם התעבורתי-רפואי.

 

5. נהג שאינו משתף פעולה, יש לתעד את הסנקציות שננקטו כלפיו.

 

6. שימת דגש בהדרכת הנהגים על העבירות בגינן יושבתו רכבי החברה, תיעוד תכני ההדרכה והחתמת הנהגים על ידיעתם והבנתם את תכני ההדרכה.

 

7. ניתן להתייעץ עם עורך דין מצליח בכל הנוגע לעניין המשפטי – תעבורתי - הדרכתי של נהגי החברה.