הבנק סגר את מסגרת האשראי – מה ניתן לעשות?

הבנק החליט כי איננו מעוניין להמשיך להעניק מסגרת אשראי ודורש את סילוק יתרת החובה שהצטברה.

מסגרת האשראי הנה מסגרת אשר סניף הבנק העמיד לנו בהתאם לשיקול דעתו ממנה אסור לנו לחרוג. כיום כתוצאה מהתערבות המפקח על הבנקים אסור לבנק לאפשר ללקוחותיו לחרוג ממסגרת זו שכן השתרש לו מנהג כי הבנקים, על מנת לגבות ריביות גבוהות איפשרו ללקוחותייהם לחרוג מהמסגרת (שכן הריבית במצב של חריגה גבוהה מזו שנלקחת כאשר הלקוח בתוך המסגרת). כמו כן הלקוחות עצמם ידעו כי הבנק מעלים עין מהמסגרת ניצלו מצב זה ולא שיקללו מצבם כדבעי וחיו למעשה בחוסר וודאות ומעבר ליכולתם הכלכלית האמיתית. מצב זה נפסק וכיום כאמור לבנק אסור להשלים עם חריגה ויהא עליו לסרב לכבד חיובים שנעשו מעל המסגרת.

הבעיה – הבנק החליט כי איננו מעוניין להמשיך להעניק לנו מסגרת אשראי ודורש את סילוק יתרת החובה שהצטברה.

המסגרת המשפטית –

לבנק באופן עקרוני נתון שיקול דעת בלעדי האם להעניק ללקוחותיו אשראי מכל סוג ומן שהוא. לא ניתן לחייב בנק ליתן אשראי. אולם בתי המשפט חזרו והדגישו כי סגירת אשראי יש לעשות תוך שיקול ובאופן סביר. לאחרונה אף ניתן פסק דין שקבע כי בנק איננו יכול להודיע על סגירת האשראי באופן מיידי (אלא אם כן יש חשש אמיתי וכן למצב הבנק) והדבר צריך להיעשות באופן מידתי. כמובן שלא דין אשראי בגובה 10,000 ₪ כדין אשראי בגובה מיליון ₪ ויש לבחון כל מקרה לגופו.

המלצה –

להשתדל ולעמוד במסגרת הסיכומים עם הבנק ובמידה וידוע לנו על בעיה התרגשת ובאה יש להיערך בתאם ולעדכן את הבנק בהתאם (בנקים לא אוהבים הפתעות..) ; לתעד ולשמור אסמכתאות המעידות על הסיכומים בכל הנודע לאשראי; לאבחן בין אשראי לפעילות שוטפת (עו"ש) לבין אשראי כללי (אובליגו המורכב מהלוואות, מסגרות ניכיון, המחאות דחויות וכדו’) ;

בכל מקרה של איום מרומז או מחלוקת עם הסניף לעדכן את הסניף בכתב במצבת הלקוחות, מבצו של העסק וכדו’, להדגיש ולהבהיר לבנק ובכתב את הנזק שייגרם לעסק במידה ויממש איומיו. במקרה של החזרת שיקים לקיים פגישה דחופה עם מנהל הסניף (ולא עם הפקיד המטפל בחשבון) ולהסביר לו את המצב לאשורו ואת הנזק שייגרם לחשבון, לחברה ולבעליה.