אם חייב טוען שאינו חייב למלא אחר פסק הדין, עליו הראיה וראש ההוצל"פ רשאי לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל על החייב למלא אחר פסק הדין. טענת המבקשת לגבי פרשנות ההסכם נדחתה אף היא ונקבע שהחיוב לפי שטר המשכון לא פקע משלא נכרת הסכם חדש ולפיכך שטר המשכון תקף לחיובים המקוריים לצד התחייבויות החדשות בהסכם.


רע"א 10254/07 חוף צור עכו נ’ בנק לאומי לישראל בע"מ, בבית משפט העליון, בפני כב’ השופט א’ רובינשטיין ניתן ביום 4.12.07

בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש מחוזי חיפה מיום 28.10.07, בה נדחה ערעור המבקשת על החלטת ראש ההוצאה לפועל חיפה בה נדחתה בקשת "פרעתי" שטענה המבקשת וניתן אישור להמשיך בהליכי מימוש משכון.

המבקשת חתמה על שטר משכון בו משכנה לטובת המשיב מקרקעין לשם הבטחת פרעון אשראי. לאחר שהמבקשת לא פרעה את חובותיה למשיב, הגיש המשיב בקשה למימוש משכון בהוצל"פ. אך בטרם מומש המשכון, הגיעו הצדדים להסכם פשרה במסגרתו הוסכם על הדרך בה תפרע המבקשת את חובה וכן על הפסקת הליכי מימוש המשכון. כמה שנים אח"כ, חדלה שוב המבקשת לפרוע חובותיה למשיב ולכן הוגשה שוב בקשה ע"י המשיב למימוש אותו שטר משכון.

המבקשת הגישה לראש הוצל"פ בקשה בטענת "פרעתי" וטענה שיש לראות המשכון כמשכון שנפדה בהסכם הפשרה וכי המשכון מבטיח את החיובים קודם להסכם ולא חיובים מאוחרים יותר. הבקשה נדחתה ונקבע ע"י הרשמת שמהסכם הפשרה עולה שהצדדים התכוונו להותיר המשכון בתקפו וניתן אישור להמשיך בהליכי המימוש. על כך ערערה המבקשת לבימ"ש המחוזי שדחה את הערעור ומכאן הבקשה לבימ"ש העליון.

בבקשה טענה המבקשת שפרשנות סעיפי ההסכם שגויה ואינה עולה בקנה אחד עם המשמעות העולה ממנו בקריאת ההסכם כמכלול. עוד טענה שהחלטת ראש ההוצאה לפועל ניתנה בחוסר סמכות שכן היא אינה מוסמכת לדון בטענות נגד עצם תוקף שטר המשכון אלא לדיון בקביעת דרך ואופן ביצוע הליכי המימוש ולכן יש לבטל ההחלטה.

בית המשפט העליון דחה את בקשת הערעור וקבע שלעניין החלטת ראש ההוצאה לפועל הרי שזו נתנה בעקבות בקשת המבקשת. לא היתה זו טענת "פרעתי" רגילה ולפי ס’ 19(א) לחוק ההוצל"פ תשכ"ז-1967. אם חייב טוען שאינו חייב למלא אחר פסק הדין, עליו הראיה וראש ההוצל"פ רשאי לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל על החייב למלא אחר פסק הדין.

 

לשם בירור טענת המבקשת נדרש בירור כוונת הצדדים בהסכם הפשרה שנחתם ביניהם, בירור שנתבקש ע"י המבקשת, ונעשה בסמכות. טענת המבקשת לגבי פרשנות ההסכם נדחתה אף היא ונקבע שהחיוב לפי שטר המשכון לא פקע משלא נכרת הסכם חדש ולפיכך שטר המשכון תקף לחיובים המקוריים לצד התחייבויות החדשות בהסכם.