"ערבות היא התחייבותו של אדם לקיים חיובו של אדם אחר כלפי אדם שלישי"[1]. כלומר, ב"עסקת" הערבות שלושה "שחקנים": חייב עיקרי (נוטל החוב), נושה (נותן החוב) וערב, שהתחייבותו מוגדרת לעיל. הערבות היא למעשה חיוב הנלווה לחיוב שאותו היא באה לשרת ותכליתה היא לשמש ערובה לחיוב העיקרי. מעיקרון "הטפילות" נובעות מספר מסקנות[2]:

(1) אין ערבות אלא לחיוב בר-תוקף;
(2) אין הערב חב ביותר מחיובו של החייב;
(3) המחאת זכות תכלול בכפוף להסכם ההמחאה, גם כל ערבות שניתנה להבטחתה, אם היא עבירה;
(4) חדל החיוב, תפקע גם הערבות.

ניתן לערוב לחיוב באופן מלא או חלקי. הערב לא יחוב אלא בתחום ערבותו המוגבלת. לא פורשה הגבלת היקף הערבות בהסכם שבו ניתנה הערבות, יראוה כחלה על החיוב כולו. ערבות יכולה להינתן לאחר היווצרות החיוב, אם כי מצב זה עשוי לעורר בעיות. הבנקים במיוחד היו נוהגים לתת ללקוחותיהם אשראי בערבות של ערבים "בעד סכומי הכסף המגיעים, כשיגיעו לבנק"[3].
ערבות יכולה להיווצר, על-פי סעיף 3 לחוק הערבות, בחוזה או בהתחייבות חד-צדדית, אשר הודעה עליה ניתנה לנושה. לדעת פרופ’ דויטש[4], יש מקום לקבוע כי יצירתה של הערבות תהא בחוזה בלבד.

מתן ערבות באופן חד-צדדי עלול לעיתים לגרוע מטענות הנושה כלפי החייב, ויש לזכור כי גם כשמדובר בהצעה מזכה או בהבטחת מתנה אין הדין מאפשר כפיית קבלתה של ההנאה. בנוסף, תיתכן הפקדת ערבות על-פי צו של רשות, כאשר לדעת פרופ’ דויטש קיים ספק, האם נוצרת בדרך זו התחייבות חוזית.

על חוזה הערבות, שנכרת לצורך הבטחת התחייבויותיו של אדם (בדרך-כלל לווה) כלפי הבנק חל כמובן חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973. כלומר, הוא נכרת בהצעה וקיבול, וחלים עליו כל הוראות חוק החוזים וחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970. נוסף על אלו, בשל היותו חוזה מיוחד - חלים עליו גם הוראותיו של חוק הערבות. ומכיוון שעניינו בחוזה שנערך מול הבנק, הרי שמדובר, בדרך-כלל, בחוזה שהוא חוזה אחיד. לכן יחולו עליו גם הוראותיו של חוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982.

 

אם לא די בכך, הרי שבשל מעמדו המיוחד של הבנק, חלים עליו גם דינים ספציפיים, נוספים. על חוזה זה יחולו הוראות חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 מכוח סעיף 17(א) אשר מחיל את הוראות החוק "…גם על מי שערב ללקוח כלפי תאגיד בנקאי", מכוחו של חוק זה חוקקו גם חלק מכללי הבנקאות (שירות ללקוח) תשנ"ב-1992, והמפקח על הבנקים המציא הנחיות: ניהול בנקאי תקין[5]. בכל אחד מן החיקוקים הללו ישנן הוראות כופות המתערבות בחוזה הערבות ומטילות, בדרך-כלל, על הבנקים, חיובים נוקשים, אשר הפרתם יכולה להביא אף לביטולו של חוזה הערבות.

--------------------------------------------------------------------------------

[1] סעיף 1(א) לחוק הערבות, תשכ"ז-1967.
[2] גנוסר ש’ "חוק הערבות", תשכ"ז-1967 (תשל"ט) 14-15.
[3] להרחבה ראה: גנוסר ש’ "חוק הערבות", תשכ"ז-1967 19-21.
[4] דויטש מ’ "דיני הערבות הכלליים - קושיות, מגמות והרפורמה המוצעת" משפטים כ"ב 93.
[5] [5] (12/95) להלן: "הנחיות המפקח".