החלטה קצרה ותמציתית של בית המשפט דנא אינה מצדיקה את חריג התערבות ערכאת הערעור אם פורטו בה שיקולי מאזן הנוחות. כמו כן קבע בית המשפט כי אף אם הסכום שיתקבל ממימוש הנכס יעלה על גובה החוב המובטח במשכנתא אין בכך להטות את מאזן הנוחות לטובת הממשכנים, שכן הם יהיו זכאים לקבל את חלקם ביתרה.
 
בפרשת "עמליה הורוביץ[1]" נדונה בבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי אשר דחה את בקשת המבקשים ליתן צו מניעה זמני שימנע פינוי בניין במסגרת הליכי מימוש משכנתא, וזאת עד להכרעה בתובענה.  
 
לזכות הבנק נרשמו שתי משכנתאות האחת על כל זכויות הבעלות על הבניין והשנייה בסכום בלתי מוגבל על זכויותיו של החייב . בגין חובותיו של החייב לבנק הוחל בהליכי מימוש המשכנתאות ופינוי הבניין.
 
בית המשפט העליון מפי כב' השופטת ארבל דחה את הבקשה וקבע כי אין זה אחד המקרים החריגים בהם תתערב ערכאת הערעור בהחלטותיה של הערכאה הדיונית בדבר מתן סעדים זמניים, שכן על אף שההחלטה דנא היתה קצרה ותמציתית, אולם  משפרט בית המשפט את נימוקיו באשר למאזן הנוחות די בכך כדי להצדיק העדר התערבות בהחלטה בנסיבות המקרה.
 
לגופה קבע בית המשפט כי שיקולי מאזן הנוחות אכן מטים את הכף לדחיית הבקשה, שכן המבקשים אינם מתגוררים בנכס וכל נזק שיגרם להם יהיה נזק כספי בלבד שהינו בר פיצוי.
 
כמו כן , לאור עדכון הבנק לפיו הגיע להסדר עם הדיירים בבניין, הרי שפינוי הבניין לא יגרום נזק אף לדיירים עצמם.
 
בנוסף פסק בית המשפט כי ככל שהסכום שיתקבל ממימוש הנכס יעלה על גובה החוב המובטח במשכנתא המבקשים יהיו זכאים לקבל את חלקם ביתרה ואף משום כך לא יגרם למבקשים נזק בלתי הפיך.
 
לעניין סיכויי התביעה בית המשפט גורס כי אלה אינם גבוהים עקב שיהוי בהגשת התובענה. ומכיוון שטענותיהם של המבקשים נסמכות על הסכמות נטענות אשר על פני הדברים אין בהן כדי לגבור על זכות המשכון הרשומה לטובת הבנק.


[1]  רע"א 5290/08 עמליה הורוביץ ואח' נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ ואח', תק-על 200/ (3), 440.