שרטוט הוא סוג של הוראה אשר נותן הלקוח לבנק, והיא נוגעת לדרך הפרעון של השיק. על-פי ההוראה, הבנק הנמשך חייב לפרוע את השיק אשר יש בו שרטוט רק לבנק המציג לו את השיק.

 

כאשר הבנק מציג את השיק, קיים מעקב לגבי קורותיו. דמי השיק עוברים דרך חשבון בנק מסויים. ללא השרטוט ניתן לגשת לסניף הנמשך ולקבל את דמי השיק במזומן.

 

 הידיעה למי ניתן השיק יכולה לסייע במקרים בהם השיק נגנב או הלך לאיבוד, לדוגמה. מעבר לכך, שרטוט יוצר מנגנון המאריך את זמן הגביה. זאת, כיוון שהמקבל שיק ללא שרטוט יכול לקבלו בו-ברגע; שיק משורטט, לעומת זאת, צריך לעבור דרך מסלקות הבנק, ופעולה זו מאריכה את הזמן. ברם, אם בכך יתרונו של השרטוט, הרי שאפשר לתת שיק דחוי.

כאשר הבנק הפורע את השיק בניגוד להוראת השרטוט

הגם שמקרה זה הבנק פעל בניגוד להוראת הלקוח, כאן הנזק אינו קיצוני כפי שקורה במקרה של פרעון שיק אשר בוטל. על-פי סעיף 79(ב) לפקודה, מוטל על הבנק חיוב לשלם את דמי הנזק הנגרמים כתוצאה מפרעון בדרך אחרת[1]. האחריות לפי סעיף 79(ב) מוגבלת בשני מובנים: היא קיימת רק כלפי בעליו האמיתי של השיק, ושיעורה רק כגודל ההפסד אשר סבל מחמת פרעון השיק שלא לפי שרטוט.

ב-ע"א 144/62[2], לקוח הבנק ניסה לטעון, כי השרטוט נועד להגן עליו, ולא על מי שמקבל ממנו את השיק. לכן, לא היה מקום לפרוע את השיק במישרין לידי הנפרע. הלקוח תבע את קופת עליה, על בסיס הטענה כי השרטוט נועד ליצור פרק זמן של כמה שעות, אשר בהם יוכל לבדוק את העסקה, ולהודיע על ביטול השיק אם יצטרך לעשות כן.

 

כב’ השופט ברנזון אומר, שככל שהתביעה מסתמכת על סעיף 79(ב) לפקודת השטרות, הרי שזו נדחית. במקרה זה, התשלום בוצע לידי הבעלים האמיתי. אך, לכאורה, אפשר לחשוב על תביעת רשלנות, כיוון שקיימת חובת זהירות כלפי הלקוח, וזו הופרה. יתכן כי יש מקום לתביעה מן הסוג הזה, אך בנסיבות אותו מקרה, התנהגות המשיב היא שהיתה בעכריו.

 

הוכח שהנפרע יכול היה לפתוח חשבון בנק בסניף של המשיב, להפקיד את השיק ולקחת מיד את הכסף. כלומר, לא הוכח נזק אמיתי שאירע בשל רשלנות הבנק.

לא נטענה טענה חוזית (הפרת הסכם בנק-לקוח), אך גם לוּ נטענה כזו, לא ברור כי התוצאה היתה שונה, כיוון שהסיבתיות נדרשת גם במסגרת זו. מקרה זה, הוא הוכחה מובהקת לכך, כי השרטוט אינו מגן על הלקוח; מאידך, לא נשללה אפשרות הלקוח לתבוע, אלא שבאותן נסיבות לא הוכח נזק. מכאן, כי במקרה אחר, אם ניתן להוכיח נזק, יתכן שאכן בשרטוט קיימת הגנה על הלקוח.

במקרה של מרמה רבתי, השרטוט עלול להיות בלתי-אפקטיבי לחלוטין. לדוגמה, במקרה של פתיחת חשבון בזהות בדויה.

--------------------------------------------------------------------------------

[1] על-פי לשון הסעיף: "בנקאי שנמשך עליו שיק משורטט כאמור ואף-על-פי-כן פרעו, או שפרע למי שאינו בנקאי שיק ששורטט בכללות - או לא לבנקאי שאליו שורטט ולא למורשהו לגוביינה, שיק ששורטט במיוחד - חב כלפי בעלו האמיתי של השיק בכל הפסד שסבל מחמת פרעון השיק בדרך זו; ואולם שיק שהוצג לפרעון ולא נראה בשעת הצגה שהוא משורטט, או שהיה עליו שרטוט שנמחק, או שיש בו תוספת או שינוי שפקודה זו לא התירה אותם, הבנקאי שפרע את השיק בתום-לב ובלי רשלנות, לא יהיה אחראי ולא יחוב, ואין להרהר אחר פרעון זה על שום שהשיק היה משורטט, או שהשרטוט נמחק, או שיש בו תוספת או שינוי שפקודה זו לא התירה אותם, ועל שום שנפרע לשאינו בנקאי או לא לבנקאי שאליו השיק משורטט או היה משורטט, או לא למורשהו לגוביינא שהוא בנקאי, הכל לפי העניין".

[2] ע"א 144/62 קופת עלייה בע"מ נ’ קירשטיין, פ"ד יז 2282.