ביטול עיקול זמני - יסוד ההכבדה

רע"א 10076/07 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ’ ICC Industries Lnc, בבית משפט העליון בפני כב’ השופטת ע’ ארבל, ניתן ביום 28.11.07

בקשת רשות ערעור על פס"ד בימ"ש מחוזי תל אביב שקיבל ערעור המשיבה על החלטת רשם בימ"ש המחוזי בתל אביב וביטל צו עיקול זמני שהוטל על נכסיה.

המשיבה היא חברה זרה שנכסיה היחידים בישראל הם מניות חב’ פרוטרום תעשיות בע"מ, נשוא הבקשה.

המבקש הגיש תובענה נגד המשיבה בטענה שהמשיבה חתמה על כתב ערבות מוגבלת בגין חובות חברת תעשיות אלקטרוכימיים בע"מ.

במקביל הגיש המבקש בקשה למתן צו עיקול זמני על המניות בנימוק שאם ייוודע דבר הגשת התובענה למשיבה, תפעל להעברת המניות ותכביד על ביצוע פסק הדין.

לחברה, שהיא חברה זרה, אין נכסים נוספים פרט למניות והתעלמותה מבקשותיו לפרעון החוב מעידות על כוונה להתחמק ממילוי חובותיה על פי הדין כאמור, בוטל הצו לבקשת המשיבה שטענה שלא מתקיים בעניינה "יסוד ההכבדה" ועצם היותה חברה זרה לא מצביעה בהכרח על חשש שאי מתן צו עיקול זמני יכביד על ביצוע פסק הדין ומכאן הבקשה לרשות ערעור שהוגשה.

בית משפט העליון דחה את הבקשה וקבע שאין בעובדה שבעל דין ייאלץ לממש זכייתו בחו"ל כשלעצמה מהווה הכבדה משלושה טעמים:

1. אין לתובע ציפייה מוגנת שהנתבע יחזיק נכסים בישראל.

2. בימ"ש ביקש להעביר את כובד המשקל אל הבחינה המהותית של הדברים - בחינת יכולת הזוכה הפוטנציאלי לממש זכייתו. שאלה זו תלויית נסיבות אולם, על אף שמימוש פסה"ד בחו"ל עלול להערים קשיים על הזוכה, ייתכנו מקרים בהם ניתן להתגבר על קשיים אלה באמצעים שפגיעתם בנתבע פחותה מהפגיעה הנגרמת ממתן צו העיקול.

3. בימ"ש ביקש להימנע מקביעת קטגוריות גורפות בהן יינתן אפריורית צו עיקול, זאת לאור המגמה החוקתית הנוהגת בפסיקה, לפיה אין לתת עיקול זמני "על דרך השיגרה".