המדריך המלא והבלעדי לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד תושב חוץ.


במסגרת המאמר, נחלוף בקצירת האומר על פני סוגיית צו עיכוב יציאה מהארץ שהוצא כנגד תושב חוץ ו/או אזרח ישראל שמרכז חייו בחו"ל.
ראשית, ראוי לבחון מי עונה על הגדרת תושב חוץ לעניין צו עיכוב יציאה מן הארץ.


המקרה הברור והפשוט הינו, שהמעוכב הינו תייר מזדמן בעל אזרחות זרה אשר נולד וחי בחו"ל, אך במהלך שהותו בארץ או בביקור כלשהו קודם יצר חוב חלוט שבעקבותיו נפתח כנגדו תיק בהוצאה לפועל, ובמסגרת תיק זה עקב בקשת הזוכה,ובדרך כלל במעמד צד אחד ניתן כנגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ.


במקרה כגון זה, נקבע בפסיקה כי עיכוב יציאה כנגד תושב חוץ יינתן רק במקרה נדיר והוא כאשר קיימות נסיבות כבדות משקל השקולות כנגד העובדה שבמדובר בתושב חוץ, ובדרך כלל אין למנוע אותו מלשוב לארצו, ולנתק אותו ממרכז חייו בחו"ל ששם מצוי מקור פרנסתו.


מלבד העולה מן האמור כי, נקבעו בפסיקה מס' כללי אצבע מנחים בעניין:


1. אין אוסרים על אדם לצאת מן הארץ כדי להפעיל עליו לחץ למלא אחר דרישות הזוכה.
2. לא מעכבים אדם כדי לאפשר לתובעת לנהל נגדו מלחמת התשה ולשבור אותו מתוך ייאוש ולגרום לו לפדות עצמו מן השבי.
3. בית המשפט לא יהפוך את מדינת ישראל למלכודת בה נתפס החייב.
4. הסיכוי שעיכוב היציאה יאלץ החייב להעביר לכאן כסף אינו שיקול לגיטימי המצדיק עיכוב יציאתו מן הארץ.
5. אם אין לחייב נכסים בארץ מהם יכול הזוכה להיפרע – אין לעכבו בארץ כבית אסורים.


יחד עם זאת, עצם העובדה שאדם הינו תושב חוץ אינה שוללת באופן מוחלט את הסמכות לעכב את יציאתו מן הארץ, ויש לקבל יעוץ משפטי ספציפי לכל מקרה נתון.


המקרה הסבוך יותר הינו, שהמעוכב הינו אזרח ישראלי יורד, המתגורר דרך קבע במשך שנים רבות בחו"ל, ומרכז חייו מחוץ לישראל.
במקרה כגון זה, בפסיקה נקבעו מספר מבחנים שמטרתם לבחון האם האזרח היורד קרוב בהגדרתו לתושב חוץ היכול ליהנות מההקלות בדינו עקב כך או שמא דינו ככל אזרח מדינת ישראל.


"מרכז החיים" של האדם נבדק על פי שני מבחנים: מבחן אובייקטיבי - מקום המגורים בפועל הוא בישראל; ומבחן סובייקטיבי - על פי ראייתו של האדם את המקום שהוא מרכז חייו. על האדם לעמוד בשני המבחנים.


בתי המשפט קבעו, שתושב ישראל נחשב אדם שמרכז חייו בישראל. למשל: משפחתו בישראל, עבודתו בישראל, יש לו בעלות על רכוש בישראל.


מבחינה משפטית, הגדרת אדם כתושב זר, נקבעת על פי מבחנים מהפסיקה שנקבעו לאורך השנים לדוגמא: נקבע כי, אין מקום לעכב את יציאתו מהארץ של חייב שהוא אמנם אזרח ישראל, אולם מתגורר באופן קבוע בתקופה של למעלה מ-10 שנים בחו"ל ומרכז חייו בחו"ל.


כמו כן, במקרה שאין לחייב עסקים, ו/או נכסים, ו/או מקור הכנסה כלשהו בישראל, אין להצדיק מתן צו עיכוב יציאה אשר כל כולו הינו להפעלת לחץ על החייב, כאשר הלכה למעשה אין תועלת בהישארותו בכפייה בישראל ,כאשר אין בכך לסייע לגביית החוב.


בהקשר זה יצוין כי, המבחנים שהוזכרו לעיל, בעניין הגדרת החייב כתושב ישראל אינם נקבעים אך ורק על פי פרמטרים פורמאליים שלמעמדו המשפטי במדינת ישראל ו/או בחו"ל, אלא בעיקר על פי מבחנים עובדתיים שמתבררים ונבחנים בכל מקרה לגופו.


כללו של דבר, הרשם ו/או ביהמ"ש יבחנו באיזה מידה אכן יש בעיכוב היציאה כדי לתרום ולסייע בגביית החוב בפועל, כאשר ההלכה הפסוקה במהלך השנים קבעה, שיש לייחס משקל משמעותי להיותו של החייב המעוכב תושב חוץ וכי יש לבצע אבחנה בין תושב חוץ שהוא עובר אורח בישראל לבין תושב חוץ שהוא ישראלי שהתחייב בהתחייבות קודמת בישראל.


כיצד מבררים האם קיים עיכוב יציאה מן הארץ?


על החייב להתקשר למרכז מידע הארצי- 35592 * או 02-6593333.
במידה ולא ידוע לחייב מה הם מספרי התיקים בהוצאה לפועל,יש להתקשר לרשות האוכלוסין וההגירה בטל':3450 *.


טיפים לנוסע:


• יש לברר ולוודא בעת קבלת התשובה ממרכז המידע, האם קיים יותר מצו עיכוב אחד.
• רצוי לערוך את הברור בסמוך ככל הניתן ליום היציאה היות ופעמים שהצו ניתן לאחר הברור במרכז המידע .
• בנוסף חובה לברר במסגרת השיחה עם מרכז המידע, מאיזה ללשכה מלשכות ההוצאה לפועל בארץ ניתן צו העיכוב.
• אין להסתמך על החזקת דרכון כפול ביד הנוסע על מנת לסייע בידו לצאת את הארץ,היות והמערכת הממוחשבת תאתר את הניסיון לצאת ויש סיכוי סביר, שהניסיון יגרור עגמת נפש והוצאות מיותרות.


במידה ואכן מתברר שקיים צו עיכוב יציאה מהארץ,יש ליצור קשר עם עו"ד המתמחה בתחום ספציפי זה, על מנת לבצע תקיפה חוקתית לביטול צו העיכוב, ו/או לאפשר יציאה ספציפית בהסדר פרטני מול הגורם המשפטי הרלוונטי.