תמ 144/07, רוני רדעי ואח’ נ’ רשות המסים בישראל - אגף מס הכנסה

העובדות:


1. טוענים המבקשים כי בשנים 2006-2007 לא הכירה רשות המסים במלוא הוצאות הרכב ביחס לרכבים מסוג טנדר שמשקלם עד 3.5 טון.

 

כמו כן, בשנים אלו, ניכתה המשיבה מס שלא כדין בגין שווי השימוש ברכבים הנזכרים, משכירים אשר מעבידם העמיד לרשותם רכבים מסוג זה.

 

לשיטת המבקשים, מעשי המשיבה הנזכרים אינם מעוגנים בדבר חקיקה כאשר גביית המס בוצעה שלא כדין. זאת בעקבות תיקון הגדרת "רכב" בתקנות התעבורה התשכ"א-1961.

החלטה:

 
2. מחלוקת הצדדים בקשר עם אפשרות השימוש בכלי הדיוני של התובענה הייצוגית, כשעילת התובענה הינה השבתו מס שנגבה ביתר, נדונה בעניין גבע (בש"א 30602/07 מדינת ישראל- רשות המסים נ’ עו"ד אריה גבע,

תק-מח 2009(1), 5234).

 

באותו העניין נקבע גם כי "ברגיל על התובע המבקש להיות תובע ייצוגי, לעשות את כברת הדרך המוטלת עליו בדרכו לניהול הליך אישי של ערעור מס.

 

המעבר דרך ההליך השומתי, הוא המפתן שעליו לעבור בו. ללא הליך זה ניתן לומר כי לתובע אין עדיין "עילת תביעה".

 

זהו הכלל ובית המשפט יכול ויבחן יוצאים מן הכלל בהתאם לעתירה שבפניו. די בכך כדי להקפיא את הדיון בבקשת האישור עד שיתברר אם פתחו המבקשים בהליכים שומתיים או אם עוד יכולים הם לפתוח בהליכים כאילו ולאפשר להם בכך מחד לדאוג לקבוצה לה הם טוענים בבקשה דכאן ומאידך לברר את הסוגיה מבלי שחברי הקבוצה, ככל שתאושר בקשתם, יפגעו למשל בשל התיישנות שנות המס.


3. עם זאת, כאשר מדובר בסוגיה שכל כולה פרשנות משפטית, כשבית המשפט מוצא כי לא נעשה שימוש בהליך העתירה ובקשת האישור כאמצעי לקבלת אישור מראש או תכנון מס, כאשר עמדת רשות המס הובהרה ואין בית המשפט מקדים הכרעתו להפעלת שקול דעת רשות המס, כאשר ניתן להניח כי הברור השומתי יעשה לאור עמדה שכבר הובעה על ידי רשות המס ואם כך קביעות פרטניות של המשיב יהיו זהות ממילא לקביעתו העקרונית, כאשר ההליך השומתי, תוצאתו ברורה לבית המשפט כבר בשלב הדיון הראשוני בעתירה המנהלית שעיקרה בקשה להכרה בה כתובענה ייצוגית, אזי בהיקש ובשינויים המתחייבים, מדיני הסילוק על הסף, ניתן לדון, באותם מקרים מסוימים ולפי העניין, בסוגיה המשפטית לגופה אף שטרם הושלם ההליך השומתי של העותר.

 

בכך ניתן לייתר המשך התדיינויות, פתיחה בהליך שומתי שסופו ידוע מראש, ולהעדיף יצירת וודאות משפטית פיסקאלית הנוגעת לציבור רחב, עם הפיכת הקביעות לקביעות חלוטות.


4. לאור תכליתן של תקנות ניכוי הוצאת רכב ותכליתן של תקנות שווי השימוש ברכב, יש לראות את סוגי הרכבים "רכב מסחרי אחוד" ו-"רכב מסחרי בלתי אחוד", שמשקלם עד 3,500 ק"ג, כסוגי רכבים המרכיבים את קבוצת "הרכב המסחרי". כך למעשה יחולו תקנות מס הכנסה הן על רכב פרטי שברישיונו יצוין M1 והן על רכב להובלת טובין שברישיונו יצוין N1.