רע"א 1674/09, דניס לכטר נ’ דרק בואטנג ואח’

העובדות:


1. מדובר בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בו נדחתה בקשתו של המבקש לבטל את פסק הבוררות שניתן על ידי עו"ד חיים עדיני בשבתו כבורר מטעם מוסד הבוררות שליד ההתאחדות לכדורגל בישראל, וכן נדחתה בקשתו של המבקש לביטול החלטת הבורר מיום 2.9.2007, לפיה אין לעכב את הליכי הבוררות לפניו וכי הסמכות לדון בסכסוך בין הצדדים מסורה למוסד לבוררות ולבסוף אושר פסק הבוררות על פי בקשת המשיב.


2. בין המבקש, סוכן שחקני כדורגל רשום בהתאחדות, לבין המשיב 1, שחקן כדורגל בעל לאום גנאי, התגלע סכסוך כספי, במסגרתו דרש המבקש מהמשיב לשלם לו עמלה בגין טיפול בהעברתו לקבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים החל מעונת המשחקים 2006/2007.


3. דרישת המבקש לתשלום כאמור מבוססת על הסכם שנחתם בין הצדדים לפיו זכאי המבקש, שטוען כי תיווך בעסקה בין המשיב לבין בית"ר, ל-25% משכרו השנתי של המשיב.


4. לטענת המבקש שגה בית המשפט המחוזי באשרו את פסק הבוררות וטוען הוא כי היה על בית המשפט להיעתר לבקשתו ולהורות על ביטול פסק הבוררות.

ההכרעה:


1. רשות ערעור על החלטות בית המשפט בענייני בוררות ניתנת במקרים חריגים בלבד, המעוררים שאלה עקרונית או כאשר נדרשת התערבותו של בית משפט זה משיקולי צדק.


2. מקרה זה נמנה על אותם מקרים המצדיקים מתן רשות ערעור.


3. הבקשה אינה מעלה שאלה עקרונית בעלת חשיבות ציבורית. השאלה בעניין היחס שבין חובת הבוררות הסטטוטורית מכוח חוק הספורט לבין היקף חירותם של צדדים להתנות באופן הסכמי על הוראות חוק אלה ועל תקנוני התאחדויות הספורט הלאומי ולמסור את סמכות הבוררות בעניינם לארגוני ספורט בינלאומיים, כלל אינה מתעוררת בנסיבות העניין.


4. תנית שיפוט תתפרש כתניה ייחודית רק אם יש בה לשון מפורשת ובלתי מסויגת המעניקה סמכות שיפוט לבית משפט פלוני תוך שלילת סמכותם של בתי משפט אחרים. במקרה של ספק יש לתת את הדעת למטרת ההוראה ולמגמותיה.


5. הסמכות לעכב הליכים מכוח העיקרון של "הליך תלוי ועומד" היא סמכות שבשיקול דעת, ולכן גם אם טעה הבורר, הרי שמדובר בטעות שבהפעלת שיקול דעת ולא בחריגה מסמכות.


6. בית משפט זה אינו מחליף את שיקול הדעת של הבורר בשיקול דעתו ולכן אין טעות ביישום הדין מהווה עילה להתערבות בפסק בוררות, שכן גם אם יישם הבורר את הדין באופן מוטעה, הרי שמדובר בטענה בעלת אופי ערעורי היורדת לשורש שיקול דעתו של הבורר אשר אין בית משפט זה נדרש אליה.


7. הדוקטרינה של "הליך תלוי ועומד" היא דוקטרינה המאפשרת לבית משפט אחד לעכב הליכים אם אותו עניין החל להיות נדון בבית משפט אחר. אחד הרציונאלים שבבסיס עקרון זה הוא הכלל בעניין כבודה של ערכאה מוסמכת אחרת שלפניה הובא העניין לראשונה. טרם הוכרעה השאלה האם הכלל מחייב גם בהליכי בוררות.


8. תתכן פרשנות לפיה בורר אינו מחויב לכלל זה, שכן הליך הבוררות שונה מן ההליך השיפוטי הקונבנציונאלי והוא נושא מאפיינים ייחודיים שדווקא בשלם הוא מהווה חלופה נבדלת ולעיתים אף מועדפת על התדיינות בבית המשפט.


9. לא נפל כל פגם בהחלטתו של הבורר שלא לעכב את ההליכים שלפניו.


10. הבקשה נדחית.