דחיית טענה להוצאת שומה בחוסר סמכות בידי פקיד השומה

עמ"ה 1240/04, דוד נח נ' פקיד שומה חולון

העובדות:

1. המערער מבקש כי הודעת ערעור שהגיש בקשר עם שנות המס 1996- 1999 תתקבל על הסף מחמת שהשומה הוצאה לגישתו בחוסר סמכות.

2. בחקירה שנפתחה על ידי המשיב פקיד השומה חולון נמצאה העלמת מלאי בחברה "תיבת נח החי והצומח", בשנים 1996-1999. בחברה מחזיק המערער ב-99% מן המניות והוא משמש כמנהלה.

3. בהסכם הכופר שנערך בין הודה המערער בשם החברה ובשמו כי נעברה עבירה עפ"י סעיף 220(5) לפקודה. סכום הכופר נקבע על 100,000 ₪

ההכרעה:

1. לשון סעיף 147(א)(3) מאפשרת לפתוח שומות במקרה בו הוטל כופר כסף לפי סעיף 221 לפקודה.

2. סעיף 147(א)(3) דן בפתיחת שומות מקום שבו הוגש דו"ח והמשיב לא טיפל בו במסגרת המועדים הקבועים ולא יצאה שומה לפי סעיף 145(א)(2).

3. אין להתעלם מההנחה המקופלת בסעיף זה כי לאור ההרשעה או ההודאה מכוח הסכם הכופר בעבירות המנויות בסעיף, קמה חזקה כי מידע חיוני לא היה מצוי בידי המשיב במועד הקובע ועתה משהמידע ברשותו, נתונה לו הסמכות לבסס שומה על מידע זה ולקבוע שומת אמת.

4. נקודת הכובד בהכרעה בקשר עם פרשנות ראויה של הסעיף היא מידת ההסתמכות של הנישום על גמר ההליך השומתי הרגיל, ההליך השומתי שאינו חוסה תחת סעיף 147.

5. עיקר הרציונאל בהגבלת סמכות המשיב בקשר עם סעיף זה ומידת הצמצום המתבקשת, נעוץ בהסתמכותו של נישום על סופיות הדיון השומתי בעניינו.

6. עמדת המשיב המעגנת את עילות פתיחת השומה במכלול הממצאים שעלו אגב ניהול החקירה הפלילית אינה יכולה להיחסם.

7. המערער, אשר היה צד להסכם הכופר כ"נישום", הסכים לכך כי המשיב יפעיל סמכותו שמכוח סעיף 147 בקשר עם מכלול ממצאי החקירה ולא רק לגבי אותם ממצאים בקשר עם הדיווח על המלאי שהתגבשו לכדי עבירה שבגינה שולם כופר. הסכמה זו אינה מעוגנת סמכות.

8. אין לקבל את הבקשה לקבלת הערעור על הסף והיא נדחית.