רקע:

 

 

חיסון הינו אמצעי שפותח במטרת מניעת התפשטות מחלות מידבקות בקרב האוכלוסיה. יעילותו מותנית בחיסון המוני לאוכלוסיה.

 

 

שגרת החיסונים הנהוגה בישראל כיום כוללת, על פי נוהלי משרד הבריאות, חיסונים כנגד עשר מחלות מידבקות נפוצות, הניתנים מגיל חודש ועד גיל 13 שנה. תקציב החיסונים עלה בשנים האחרונות ונוספו חיסונים נוספים - נגד אבעבועות רוח, נגד הנגיף רוטה, נגד החיידק פנאומוקוק ונגד הנגיף פפילומה (הגורם לסרטן צוואר הרחם).

 

 

החיסונים לתינוקות ניתנים על ידי אחיות התחנות לבריאות המשפחה של משרד הבריאות וקופות החולים (טיפות-חלב). החיסונים לתלמידי בתי-הספר מבוצעים על-ידי אחיות בריאות הציבור המועסקות באגודה לבריאות הציבור. האגודה לבריאות הציבור היא הגוף האחראי מאז אפריל 2007 למתן שירותי בריאות לתלמידי בתי-הספר.

 

 

רוב החיסונים ניתנים כיום בצורה של "חיסון פעיל", במסגרתו מוחדרים לגוף גורם מזיק (אנטיגן) באופן מוחלש או מומת. המערכת החיסונית לומדת לזהות את הגורמים המזיקים ולפתח עבורם נוגדנים. באופן זה, ערוכה המערכת החיסונית לייצור מהיר של נוגדנים, במידה ונתקלת שוב בגורם המזיק, ובכך מונעת מהאדם המחוסן לחלות במחלה.

 

 

לאחר החיסון מופיעים לעתים סימפטומים מוחלשים של המחלה, אולם אינם מזיקים לכאורה כמו המחלה במלוא עצמתה.

 

 

החקיקה:

 

 

החוק בישראל אינו מחייב הורים לחסן את ילדיהם. החוק אך מתמקד במספר נקודות בענין, כמפורט להלן:

 

 

חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 קובע כי חיסון ילדים הוא אחד משירותי הרפואה המונעת הניתנים בידי משרד הבריאות, בין בעצמו ובין באמצעות נותני שירותים או רשויות מקומיות.

 

 

חוק ביטוח נפגעי חיסון, התש"ן-1998, מחייב את המדינה לבטח את כל מי שמקבל חיסונים המוגדרים בחוק מפני פגיעה מן החיסון. החוק מאפשר לנפגע מחיסון להגיש תביעה בגין פגיעתו.

 

 

ביקורת על מדיניות החיסון בגיל צעיר:

 

 

בשנים האחרונות יוצאים ארגונים כנגד תפיסת החיסונים כדבר חיובי בהכרח. לטענתם הגיע הזמן להעז לבחון את השפעות החיסונים לעומקן. ארגונים אלה פועלים ברחבי העולם, בחקר החיסונים והשפעותיהם.

 

 

נקודת מוצא במחקרים אלה, הינה העובדה כי בניגוד לתרופות אחרות, ניתנים החיסונים לילדים בריאים. ישירות לדם מוחדרים חומרי החיסון, חומרים העלולים להשפיע על המוח המתפתח והגוף ככלל.

 

 

בעקבות תוצאות המחקרים האמורים נשמעת ביקורת קשה על מדיניות החיסון בגיל צעיר. הביקורת נובעת ממספר רב של נימוקים:

 

 

א. הרכב החיסונים - מה שמוזרק ישירות לגוף העולל, הינו בעצם אוסף ביוכימי המכיל חומרים מסוכנים ואף מסרטנים, שעפ"י הספרות הרפואית - אין להכניסם לגוף החי.

 

 

ב. סיכוני החיסונים: בעקבות האמור, קיימים בחיסונים מספר סיכונים משמעותיים:

 

 

ב.1 ביכולתם של החיסונים לגרום לשינויים גנטיים, וכתוצאה מכך למחלות.

 

 

ב.2 תופעות לוואי קשות ביותר – קיימים מקרים לא מבוטלים של ילדים נפגעי חיסונים, בעקבות תופעות לוואי קשות מהחיסונים.

 

 

ב.3 הדבקת המחוסן והסובבים אותו במחלה עצמה – הנגיף החי המוחדר באמצעות החיסון הינו בעצם המחלה עצמה באופן מוחלש, וכמחלה מידבקת, ביכולתו להדביק הן את המחוסן במחלה עצמה, והן את הסובבים אותו, למשל – בני משפחה של תינוק דרך צואה בחיתול. הנגיף ממשיך להדביק משך שבועות במספר, כחודש וחצי. בתקופה האמורה יש להיזהר עם חיתולים – במקרה של תינוק, ועם סטריליזציה של שירותים – במקרה של ילדים. יצוין, כי אין הדבר פשוט כשעסקינן בשירותי בית ספר. מעבר לזאת, בדרך כלל אין הציבור מודע לאורך הזמן בגינו מידבק הנגיף.

 

 

ג. מספר החיסונים - מספר רב של חיסונים בשנה הראשונה של התינוק מסכן את בריאותו.

 

 

ד.מניעת התפתחות המערכת החיסונית - החיסונים מונעים התפתחות טבעית של המערכת החיסונית.

 

 

ה. היעלמות טבעית של מחלות - מחלות מידבקות, שנגדן בעצם מתחסנים כיום, נעלמות מהעולם, לא בזכות החיסונים אלא בזכות סיבות אחרות:

 

 

שיפור בתזונת בני אדם חיזקה את המערכת החיסונית

 

שיפור בהגיינה נותן אפשרות לשלוט בהתפשטות חיידקים וווירוסים

 

שיפור ברמת החיים וירידה במתח

 

 

בבחינת הסטוריית החיסונים עולה נתון מעניין - החיסונים נכנסו לשימוש כאשר המחלות כבר ממילא כמעט נעלמו (מהסיבות המנויות לעיל).

 

ו. השפעת הפרטת שירותי הבריאות לתלמיד - בשנת 2007 הועברו שירותי הבריאות לתלמיד ממשרד הבריאות לידי האגודה לבריאות הציבור, שהיא גוף פרטי. מהלכה נוצרו פגמים בדיווח ובפיקוח על מתן חיסונים, וכיום אין מעקב מספק אחרי ביצועם.

 

 

מגמת ירידה בשיעור המתחסנים

 

 

בארץ ובעולם ניכרת מגמת ירידה בשיעור הילדים המתחסנים. בארץ יש שתי קבוצות עיקריות שבהן שיעור התחסנות הילדים נמוך:

 

אוכלוסייה משכילה מהמעמד הבינוני-גבוה וקבוצות במגזר החרדי. הסיבות לירידה בשיעור הכיסוי החיסוני הינן כדלקמן:

 

 

א. סיבות אידיאולוגיות, פילוסופיות או דתיות

 

ב. חשש מפני תופעות לוואי של חיסונים

 

ג. נדירות המחלות בגינן ניתן החיסון

 

ד. קושי טכני של ההורה לחסן את ילדו

 

ה. קושי כלכלי

 

 

הורים רבים המתנגדים למתן חיסונים בוחרים היום בחלופות כמו חיסונים הומיאופתיים.