מהן הזכויות של בעלי מוגבלויות בחקירה משטרתית?

לאחרונה פנה אליי לקוח. הוא זומן למשטרה והגיע להיוועצות שגרתית לפני חקירה. ואולם, המקרה שלו לא היה חריג ביחס למקרים אחרים שבהם אני עוסק בדרך כלל, למעט העובדה כי הלקוח היה כזה. כן, הוא היה חריג. אותו לקוח סבל מלקות כלשהי, והוא שאל אותי אם לאנשים מסוגו קיימת הגנה או חוק שמגן על זכויותיו. מאחר והבנתי שהנושא חשוב ונוגע לאוכלוסייה גדולה, ולא רק ללקוח המסוים שהגיע למשרדי, החלטתי להביא בפניכם מעט אינפורמציה בסיסית וחשובה בנושא.

ראשית, כמו בכל דבר, נתחיל מהחוק. חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית) קובע הסדרים להנגשת הליכי חקירה משטרתית ומתן עדות בבית משפט, לצרכים המיוחדים של אנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית. החוק קובע, בין השאר, כי:

א. חקירת אנשים עם מוגבלות שכלית תיעשה בידי חוקר מיוחד המתמחה בתחום.

ב. חקירת אנשים עם מוגבלות שכלית ונפשית תתועד בווידאו.

ג. במקרים בהם אדם אינו מסוגל למסור עדות בבית משפט עקב מוגבלותו, או עלול להיפגע בעקבותיה, קלטת החקירה תשמש כעדות.

ד. ייעשו התאמות שונות כדי להקל על מתן העדות, כגון: שימוש בתקשורת חלופית, עדות שלא בנוכחות הנאשם, עדות בלשכת השופט או כשהשופט ועורכי הדין אינם בלבוש פורמלי.

כאן המקום להסביר כי על פי החוק, הכוונה בחקירת אדם בעל מוגבלות אינה רק לחשוד, כי אם לכל אדם שנגבית ממנו הודעה כמתלונן והן כעד או כחשוד. זאת ועוד, הגם שציינתי לעיל כי חקירת בעלי מוגבלויות חייבת להיעשות על ידי חוקר מיוחד, עדיין, חוקר משטרה רשאי לחקור אדם עם מוגבלות שכלית למשל, ככל שהדבר נדרש באופן מידי, כדי למנוע את סיכול החקירה או את שיבושה, סיכון לחיי אדם או לשלומו, בכדי לאפשר את מעצרם של חשודים נוספים או לשם גילוי ראיה.

חוקר מיוחד רשאי לחקור אדם עם מוגבלות שכלית שהפנה אליו חוקר משטרה, כאשר לאותו חוקר מיוחד יהיו כל הסמכויות הנתונות לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה. בנוסף, החוקר המיוחד רשאי להיעזר באיש מקצוע המומחה בתחום המוגבלות של הנחקר, או באדם אחר שעשוי, לדעת החוקר המיוחד, לסייע לו בגביית העדות.

מיד בסיום החקירה, יכתוב החוקר המיוחד חוות דעת שבה יתאר את מהלך החקירה, את קשיי התקשורת עם הנחקר ואם הסתייע באיש מקצוע כאמור בסעיף זה – גם את פרטי איש המקצוע והסיוע; החוקר רשאי להוסיף לחוות הדעת המלצות בדבר אמצעי העדה רצויים אם יעיד הנחקר בבית המשפט; הוספת ההמלצות תיעשה, במידת האפשר, לאחר שמיעת עמדת הנחקר.

אדם עם מוגבלות שכלית זכאי לנוכחותו של מלווה בחקירה

חשוב לדעת - אדם עם מוגבלות שכלית זכאי לכך שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח בחקירה, אלא אם כן לדעת החוקר המיוחד או החוקר, לפי העניין מטעמים שיירשמו, עלול הדבר לפגוע בחקירה.

נדגיש כי על החוקר המיוחד לתעד חקירה הנעשית על ידו, במלואה, לרבות כל חילופי הדברים עם הנחקר או עם אחרים בנוכחותו, הן בתיעוד חזותי, הן בתיעוד קולי (הקלטה) אם אין אפשרות סבירה בנסיבות העניין לתיעוד חזותי, או אם סירב הנחקר להשיב לשאלות החוקר המיוחד בשל השימוש בתיעוד החזותי וסירובו תועד בתיעוד החזותי.

בנוסף, כמובן שיש לעשות כן בכתב, אם אין אפשרות סבירה לתיעוד קולי, או אם סירב הנחקר להשיב לשאלות החוקר המיוחד בשל התיעוד הקולי וסירובו תועד בתיעוד הקולי.

אם החקירה תועדה בתיעוד קולי בלבד, על החוקר המיוחד לפרט בכתב את הטעמים לאי התיעוד החזותי, ואם החקירה תועדה בכתב בלבד, יהיה על החוקר המיוחד לפרט את הטעמים לאי התיעוד החזותי או הקולי. אין צורך להכביר מילים על האיסור המוחלט לבצע כל שינוי בקלטת החקירה. כן יש להכין תמליל כאשר מוגש כתב אישום.

במידה ובמהלך החקירה התגלה הצורך לעשות פעולה המצריכה נוכחותו של אדם עם מוגבלות שכלית שהופנה לחקירה בידי חוקר מיוחד, או השתתפותו בה, אין לעשות כן אלא בהתאם להוראותיו של החוקר המיוחד. כמובן שעם סיום החקירה, החוקר המיוחד חייב להעביר את חומר החקירה, במלואו, ליחידה החוקרת שהפנתה את הנחקר לאותו חוקר מיוחד.

על התביעה להוכיח מעל לכל ספק שהודאתו היתה חופשית ומרצון

אם מוגש כתב אישום, ומחומר החקירה עולה כי האדם בעל המוגבלות הודה בעבירה, אך מסתבר לעורך הדין כי החקירה לא נוהלה על ידי חוקר מיוחד, יהיה על התביעה להוכיח מעל לכל ספק סביר שההודאה הייתה חופשית ומרצון, גם אם הנאשם עצמו לא העלה טענה בעניין זה. לכן החשיבות של ייצוג איכותי בעניינם של בעלי מוגבלויות.

לסיכום, כדאי לזכור כי לאנשים בעלי מוגבלויות ישנן זכויות, וקיים חוק שמגן על זכויותיהם. לפיכך, כדאי מאוד להתייעץ עם עורך דין, לפני שמגיעים למשטרה אשר לעיתים, משיקולים כאלה ואחרים, אינה בהכרח מקיימת את החוק כלשונו, והדבר עשוי לפגוע בנחקרים שזכאים על פי דין להגנה על זכויותיהם.