נאשמים בעבירות מין לא מודעים לפעמים לכך שפעלו תחת השפעה של סם אונס שמאן דהו נתן להם לשתות באופן שלא מודע כלל להם. כתוצאה מנטילת סם זה נוהגים הם להתנהג באופן מיני מופקר ואף אלים – ולאחר כמה שעות לשכוח לחלוטין מכל העניין.

נהוג להשתמש בסם האונס כלפי נשים. כך ניתן לקיים עימן יחסי מין כשהן מסכימות לכך ללא בעיות, ואחר כמה שעות שוכחות מכל העניין. אך לגבי גברים גורם סם זה להתנהגות מינית המסתיימת לפעמים באונס של קורבנות, מבלי שאותו אדם מודע למעשיו.

כאשר סניגור נתקל במצב בו קיים חשד שהחשוד קבל ללא ידיעתו את סם האונס, חלה עליו חובה עליונה לגרום לבדיקה מיידית של דם החשוד, וזאת, כתוצאה מהתפרקות סם זה בגוף תוך שעות ספורות. לאור זאת, כאשר נקרא סניגור לטפל במקרה כזה, עליו לפעול בשיא המהירות בכדי שדגימת דם תילקח מהחשוד ותישלח לאחר מכן למעבדות מהימנות.

 

הבדל של שעות ספורות בלבד יכול להיות ההבדל בין זיכוי החשוד מעבירה לבין הרשעתו ושליחתו לכלא להרבה שנות מאסר. מרכיב הזמן הוא חיוני כאן מעין כמותו. לאור זאת, עליו לנסות לגייס את כל משאביו לנטילת דגימת דם מהחשוד במהירות הגדולה ביותר, גם אם עליו לשכור לצורך כך אחות פרטית.

 

ואם המשטרה לא תאפשר ביצוע בדיקה כזו, הרי יהא בכך משום טיעון חזק ביותר לגבי המשך הדרך, דהיינו, ניתן יהיה לטעון שסירוב המשטרה מנע את בדיקת החשוד וטיהורו מאותה אשמה. ובמקרה כזה, קיימת חובה לכאורה על בית המשפט לזכותו מאשמה.

אסור בשום פנים ואופן להסתפק בהצהרה לפרוטוקול בית המשפט שיש לבצע בדיקה, מאחר שיעברו שעות רבות עד ביצוע אותה הבדיקה, אם בכלל. יש להביא לאולם הדיונים את כל האמצעים האפשריים לביצוע הבדיקה – וזאת בהנחה שבדיקה כזו לא נעשתה קודם לכן, דבר שהינו מומלץ ביותר.