קורה לעיתים, שבהם יש לסנגור טענה מקורית נגד כתב אישום המוגש נגד הלקוח שלו, ושאם הטענה מתקבלת – התביעה עלולה להינזק במקרים אחרים דומים.

 

לדוגמא, טענה משפטית שאם תתקבל עלולה להביא לזיכוי נאשמים אחרים הנאשמים באותה עבירה, ואשר עורכי הדין שלהם לא חשבו על טענת ההגנה הזו.

 

וכאן עומדת התביעה בפני דילמה – האם להסכים לסגירת התיק, או להסתכן ולהמשיך לדון בו, כאשר אם הנאשם יזוכה ישפיע הדבר על מקרים דומים שמרגע זה יזוכו גם הם, ואולי אף תוגשנה בקשות למשפטים חוזרים תחת הנימוק שלנאשם יש הגנה שלא נדונה בדיון המקורי וראוי להתייחס אליה.

 

 

בעבר אירעו לי כמה מקרים כאלו. לגבי חלק אני מנוע מלגלות אותם, כי חלק מההסכם עם התביעה היה שכתב האישום נמחק נגד הלקוח שלי בתנאי שהכל נשמר בחשאיות כדי שעו"ד אחרים לא ינסו לטעון טענה כזו. ברם מקרה אחד יכול אני לגלות, מאחר שהחוק השתנה ואותה עבירה אינה קיימת יותר.

 

 

מדובר במקרה ישן אך ידוע ביותר: בזמנו, תוקן החוק נגד טרור באופן שמי שנפגש עם אנשי אש"ף עבר על החוק. אייבי נתן, למשל, ספן השלום, נדון וישב פעמיים בכלא בגין מפגשים אלו.

 

והנה, כשאני ייצגתי לקוח שהואשם בעבירה דומה, נגשתי לפרקליטות וטענתי שלפי הפרשנות שלי אין כל תוקף חוקי לאותה עבירה, ושבעצם לנאשם מותר לפגוש כל איש אש"ף שיחפוץ. שטויות, ענו לי בפרקליטות, אין לנו שום חשש שתטען זאת בדיון. ובכל זאת, זמן קצר לפני הדיון הראשון עשו הם חושבים והחליטו לא לקחת את הסיכון, שמא בכ"ז בית המשפט יקבל את הטענה, ובמקרה זה, כל מי שכבר נדון למאסר ישוחרר ואולי אף ייאלצו לשלם לו פיצוי בגין מאסרו.

 

הם החליטו שלא להסתכן ולבטל את כתב האישום נגד הלקוח שלי, בתנאי כמובן שנשמור על חשאיות.

 

 

מה טענתי שם בעצם? ובכן, תתפלאו, אבל השתמשתי בחוק ישן, שבוטל בינתיים, ששמו היה חוק איסור אפיית לילה. ממש כך.

 

 

הטענה הייתה ניסוח החוק האוסר על מפגש עם אנשי אש"ף, או ארגון טרור. מה שהותקן בפקודה למניעת טרור קבע שמי שנפגש ללא סמכות עם אנשי ארגון כזה עובר עבירה. אולם לא אמר הוא איזה סמכות צריך בכדי להיפגש. לכאורה, לכל אדם סמכות למפגש פרטי בלתי מחייב עם מי שהוא רוצה.

 

וכאן עשיתי השוואה עם החוק לאיסור אפיית לילה. בחוק זה נאמר שבשעות הלילה אסור לאפות לחם ללא קבלת היתר משר העבודה.

 

בסעיף הבא נאמר שמי שאופה ללא היתר עובר עבירה. גם כאן, היה צריך לכתוב שצריך לקבל סמכות בכדי להיפגש עם אנשי ארגון טרור, ומי שנפגש ללא סמכות עובר עבירה.

 

ברם ללא שקיימת חובה בדין, אדם מהישוב אינו צריך שתהא לו סמכות לצורך פגישות פרטיות שאינן מחייבות את המדינה, ולכן, אינו עובר עבירה אם נפגש עם אנשי ארגון טרור באופן פרטי.. רק מי שנזקק לקבל סמכות למפגש כזה, כמו נציג המדינה שפועל מטעמה, רק הוא עובר עבירה אם נפגש בלא לקבל סמכות כזו.

 

 

כאמור, הפרקליטות החליטה לבסוף לא להמר וביטלה את כתב האישום נגד לקוחי.
 


עודכן ב: 30/05/2011