בניגוד למה שהציבור חושב, אין איסור כללי על שימוש בסמים מסוכנים אלא רק על שימוש בחומרים המופיעים בשמם המלא ברשימה המופיעה בסוף פקודת הסמים המסוכנים. כל חומר שלא מופיע בשמו המלא שם, אינו אסור בשימוש. ולא רק זאת, אלא, שהפקודה חלה רק על מי שלא קבל רישיון מהממונה במשרד הבריאות להשתמש בחומר זה.

 

כלומר, סם הינו סם אסור ומי שהשתמש בו עבר עבירה רק אם מופיע חומר זה ברשימת הסמים המסוכנים ומי שהשתמש בו השתמש ללא קבלת רישיון מתאים.

 

ידועים מקרים בהם זוכו נאשמים כאשר הואשמו למשל בשימוש בגראס או מריחואנה, מאחר שאין שמות אלו מופיעים ברשימה. כל סוגי המריחואנה והחשיש מופיעים תחת השם קנבוס או שרף של קנבוס.

 

שאלה מעניינת היא לגבי הגדרת שם זה, מאחר שהשם צריך להיות קנביס ולא קנבוס, אבל בית המשפט לא יקבל טענה בכגון דא ויאמר שמדובר באותה הגדרה.

 

הבעיה כיום היא לגבי כל מיני סמים חדשים סינטטיים שלא הוכנסו עדיין לאותה רשימה. וכך, מוכרות פיצוציות כל מיני חומרים כאלו, והמשטרה לא יכולה לעשות שום דבר נגד זה מבחינת פקודת הסמים המסוכנים, אבל יכולה לפעול במישור אחר, והוא, סיכון החיים והבריאות. כידוע, חוק העונשין מכיל סעיפים המענישים מי שמפיץ חומרים הפוגעים בבריאות או מסכנים אותה, ולכן, אם ניתן להוכיח שחומרים סינטטיים אלו מסוכנים לבריאות – ניתן לעצור את הפצתם ולהעניש את המוכרים.

 

באותה המידה ניתן להאשים מקומות המוכרות ויאגרה ללא מרשם רופא. לא רק זאת, אלא שתרופות חייבות להימכר, חוץ מכמה יוצאות דופן, רק בבית מרקחת, בהתאם לחוק הרוקחים, ומי שעובר על החוק הזה ומוכר הגלולות עובר עבירה פלילית ברורה לגמרי.

 

אותו הדבר לגבי כל תרופה החייבת במרשם הנמכרת ללא מרשם או שלא בבית מרקחת. מנגד, הרבה מאד תרופות, למשל להרגעה, שלא ניתן לכנותן כסמים מסוכנים, מופיעות ברשימת הסמים המסוכנים, ומי שרוכש אותן ללא מרשם עובר עבירה. השימוש בתרופות אלו נעשה אומנם ללא קבלת רישיון, אבל פקודת הסמים המסוכנים קובעת שכאשר המשתמש עושה זאת על סמך מרשם רפואי, מותר לו להשתמש באותה תרופה.


עודכן ב: 04/09/2011