כולם חושבים שהזכות לבחור לכנסת היא זכות דמוקרטית המוענקת באופן אוטומטי לכל אזרח. דבר זה אינו מדוייק.

 

החוק שקובע את הזכות לבחור הינו חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב] תשכ"ט-1969. נקבע בו שכל מי שרשום בפנקס הבוחרים זכאי לבחור. והחוק קובע מי זכאי להיות רשום בפנקס הבוחרים: אזרח המדינה שהוא גם תושב שלה. מי שלא רשום שם זכאי להגיש עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים שידון בה בשופט אחד.

 

בהרבה מדינות יש שיטות שונות לגבי זכויות הבחירה. בארץ למשל, ישראלים שהינם תושבי חוץ אינם זכאים להצביע, וגם מי שעדיין נחשב תושב ישראלי לא יכול להצביע בחו"ל – לעומת מה שקיים אצל מדינות רבות כגון ארה"ב, בהן לא רק שאתה לא חייב להיות תושב אלא שאתה יכול להצביע במדינה אחרת. גם לגבי אסירים, יש מדינות שלא מעניקות זכות בחירה, ויש, כמו בארץ, שמעניקות אותה.

 

גיל הבחירה גם הוא משתנה בין המדינות. הגיל בארץ הוא 18 והוא בערך הממוצע בין הגילאים במדינות השונות.

 

חולי דימנציה יכולים לבחור? 

 

גם סוגי מחלות שונות מונעות במדינות מסוימות את זכות הבחירה. למשל, חולי סכיזופרניה. יש מדינות בהן חולים כאלו, או לפחות מי שמאושפז בגלל מחלה זו, אינו זכאי להצביע. דבר דומה נוגע לאלה הסובלים מפיגור שכלי. איזו דרגת פיגור חייבת להיות למי שלא מרשים לו להצביע? ומה עם אלה הסובלים מסניליות, האם מי שסובל מדמנציה פסול מלהצביע? אלו שאלות קשות והרבה מדינות מתחבטות בהן.

 

השאלה שמקננת בי היא השאלה, האם הזכות לבחור לבית המחוקקים הינה חלק מהזכות הדמוקרטית המוענקת לכל אזרחי המדינה, ולכן לא ניתן להגביל אותה אלא רק מטעמי פרוצדורה, כגון, תושבות וגיל וחופש ממאסר, או בזכות שניתן להגביל אותה וליתן אותה רק למי שממלא את חובותיו למדינה.

 

הדברים אינם כה פשוטים. ביוון העתיקה למשל, הייתה חלוקה בין בעלי זכות בחירה לבין מי שנשללו מהם זכויות אלו, כגון אנשים לא חופשיים – ויוון העתיקה נחשבת עד היום בתור דמוקרטיה למופת.

 

כמובן שבארה"ב בזמן שהיו שם עבדים, לא היו יכולים הם להצביע בבחירות. בשוויץ עד לפני כמה שנים נשללה זכות הבחירה מנשים.

ואם כך, האם לא יהא צודק לאפשר את הזכות לבחור רק למי שהתגייס לצה"ל בגיל הגיוס, או אם הוא ערבי, התגייס לשירות הלאומי בקרב הציבור הערבי באותו הגיל?

 

הגבלה שיכולה לפתור את שאלת גיוס החרדים 

 

מי שחושב שמדובר בזכות אוטומטית שהינה חלק משיטת המשפט הדמוקרטית – לא יסכים לכך. אבל, כיצד ניתן לכנות מדינה כדמוקרטית כאשר חלקים נרחבים בה אינם ממלאים את חובתם הלאומית ונותנים לאזרחים אחרים לשאת בנטל לבדם? מה דמוקרטי בזה?

 

כמובן שהגבלה כפי שאני מציע תפתור באחת את שאלת הגיוס של החרדים וזאת ללא איומים בסנקציות כלכליות ופליליות. ברור הרי שרוב רובם של אברכי הישיבה לא יאבדו את זכותם לבחור, הרי אחרת לחרדים לא יהא ייצוג בכנסת. אותו הדבר לגבי התושבים הערבים – הם לא ירצו לאבד את הייצוג שלהם, ולכן, יעמדו על ראש צעיריהם להתגייס לשירות הלאומי.

 

אומרים לי שאם יתקבל חוק כזה, אז בג"ץ יבטל אותו. ואני לא בטוח בכך. ואם הוא יבטל אותו, לכנסת יש דרכים שונות כיצד לכפות את דעתה בנושאים עקרוניים וחשובים לחברה.