חוקי העונשין מענישים כדבר שבשגרה את הרמאי ולא את המרומה. קרי - מי שנכנס לארץ במרמה כשהוא מרמה וטוען שיש לו היתר להיכנס ואין לו, מן הדין להעניש אותו ולא את זה שהאמין לי שיש לו היתר כניסה. ואולם, חוק הכניסה לישראל שונה מהמקובל, והוא מעניש גם את זה שרומה, אפילו בתום לב. ובזמן האחרון יש החמרה רבתי של הענישה.

מה ניתן לעשות במקרה ובו נתפסת מאפשר לתושב השטחים להיכנס לארץ בלא היתר?
החוק עצמו נותן את התשובה: על הבודק לראות שלרוצה להיכנס יש מסמכים שמאפשרים לו זאת. אבל החוק לא מציין מהם אותם מסמכים, איך הם נראים, באיזה שפה הם כתובים, האם הם מנוילנים, האם יש בהם תמונה של הרוצה להיכנס וכדומה. קרי, מי שנאשם בעבירה כזו יכול לטעון שאין הוא יודע באילו מסמכים מדובר וכיצד הם נראים.

ברי ששוטרי מעביר הגבול אמורים לדעת מה הם המסמכים הנחוצים. אבל לא ניתן לדרוש מאזרח מהשורה שיידע אילו מסמכים צריך לראות כדי להיווכח שלמבקש להיכנס מותר להיכנס. אם החוק היה קובע צורת תעודה מסוימת, אז ניתן היה איכשהו לוודא שכולם ידעו איך נראית תעודה כזאת.


אבל החוק רק אומר שצריך לוודא שלתושב השטחים יש היתר להיכנס, וזו משימה שאזרח מהשורה לא יכול לבצע. ולאור זאת, לדעתי, מדובר בחוק חסר תוקף. במיוחד כאשר כל מיני סוגי היתרים. הרי יש תעודות אח"מ שמתירות כניסה לנכבדי הגדה, יש היתרים לסוחרים שבאמת יש צורך בידע מסחרי כדי לפענח אותם, יש אישורים שניתנים בידי זרועות הביטחון השונות ולא ניתן לדעת אם האישור הוא תקף אם לאו.

הצרה הגדולה היא שרוב הסנגורים לא מכירים בעצמם את כל סוגי המסמכים שיש כי אם סומכים על התביעה שהיא יודעת על מה היא מדברת כשהיא מאשימה אדם שהתיר לערבי לישון או לעבוד אצלו. אין הם יודעים כיצד נראים מסמכים שמתירים דברים כאלו ולכן לא יכולים לייצג נאמנה את הנאשמים. די להם בכך שיש כתב אישום שהוא כנראה נכון, ואינם בודקים אילו מסמכים יכולים להיות תקפים במקרים כאלו.


ואם הם לא יודעים, אז כיצד הנאשם יידע זאת? ולכן, מה שעושים אותם סניגורים הוא לפנות למידת הרחמים של השופטים, שאגב, גם להם אין מושג כיצד נראים מסמכים כאלו. כולם סומכים על התביעה שהיא יודעת על מה היא מדברת.

נניח שסניגור שולף מסמך בערבית וטוען שזה מסמך שמתיר לנושאו לשהות בארץ או ללון בה. לנאשם אין ידע בערבית - אז איך ניתן להאשים אותו בעבירה אם הוא לא יודע לקרוא את האישורים האלו? ובמיוחד עם הערבי אומר שהוא הראה את המסמך הזה לנאשם ואמר לו שזה מסמך המתיר לו להיכנס או ללון בארץ. וכי ניתן לדרוש מאזרח שידע לקרוא ערבית? ואם הוא לא יודע לקרוא את המסמך הניתן להרשיעו בעבירה פלילית חמורה? או שמא אין מקום להרשיעו במקרים כאלו.

המקרים הופכים למסובכים עוד יותר כאשר מדובר באזרחים בגיל מבוגר שקל לסדר אותם. נניח שבא בחור ערבי לאותו זקן מראה לו מין תעודה שהזקן לא מצליח לקרוא אותה כמו שצריך ואומר לו הנה אישור. היעלה על הדעת להרשיע את אותו זקן ולהענישו?


ולצערי הרב ראיתי כר מקרים רבים כאלו בהם שופטים מרשיעים ביד קלה זקנים שבאמת רומו ללא כוונה רעה. וכי לא ידוע שקל לרמות זקנים ולהוציא מהם הרבה כסף? אז דבר כזה אפשרי ביותר, אבל מצד שני יש להעניש אותם על בורותם.