שגיאות משה קצב: האם הורשע על לא עוול בכפו?

לא צריך להיות פרקליט מנוסה כדי לא להאמין שמשה קצב אנס את גברת כרמון שבגינה הוא נדון לשבע שנות מאסר. הוא גם הורשע בעוד עבירות פחות חמורות שהן כאילו הוא הטריד מינית את הבחורות שעבדו בלשכתו וגם ביצע עבירת שיבוש מהלכי משפט מאחר ששאל את הבנות מה ארע בעת חקירתן במשטרה. על פניו מדובר באשמה אבסורדית.

לגבי הרשעת האונס, תראו: הגברת הנ"ל, קרי, הנאנסת לכאורה, רצתה לעבוד אצלו אחרי שלטענתה הוא אנס אותה. יתירה מכך, לאחר שנה מיום הגשת התלונה על אונס היא הגישה תלונה שנייה כי לדבריה נזכרה בעוד מעשה אונס, שני, שהוא ביצע בה, והיא נזכרה בכך אחרי שהוא מאן לקבל אותה לעבודה חוזרת אצלו, וכך היא הגישה עוד תלונה נגדו.

בכל האישומים לא היתה ראייה חפצית כלשהי להרשעת הנאשם, רק תמיהות מרובות לגבי גרסת התביעה

פרקליט המדינה התלבט לגבי המתלוננת על מעשה האונס כי חשב שאין סיכוי שבית משפט יאמין לסיפור ההזוי שלה אבל הוא החליט בכל זאת להעלות אותה על דוכן העדים ולקחת את הסיכון. הוא האמין כנראה ששני הסניגורים של קצב יעזרו לאשה זו לשבור את משוכת אי האמון שעדותה תגרור.

צריך באמת להיות ללא ידע משפטי כדי להאמין לעלילה מטורפת כזו. ומדוע אני מאשים את משה קצב בתוצאה הנוראה הזו? מדוע אני טוען כי הדבר נובע משגיאותיו? ובכן, אני טוען את זאת כי משה קצב לא היה מיוצג כדבעי ולמעשה הוא יוצג בידי עו"ד לא כשירים לייצג אותו..

לא נציין את שמות הסניגורים כי המטרה אינה להכפישם במאמר זה כי אם ללמוד דרכו. את מי הוא לקח? הוא לקח שניים כאשר אחד היה זה שייצג את סולימן עובייד הבדואי שנדון למאסר עולם. עיתון מעריב ציין בזמנו בסידרת כתבות מאלפת איזו רשלנות וחוסר כשרון היו מונחים באופן הייצוג של הבדואי המסכן על ידי אותו פרקליט ידוע. ממש באשמתו הוא נדון למאסר עולם. הוא לא הכיר את החומר ולא ביצע פעולות פשוטות להוכחת חפותו של הנאשם. צריך היה להיות חסר ידע והכרות עם עולם עורכי הדין כדי למנות אותו כסנגור במשפט זה. ולגבי הסניגור השני, גם הוא היה בעייתי.

בסך הכל קצב הורשע על לא עוול בכפו, כאשר הסניגורים לא ביצעו שום דבר הגיוני לטובתו. הם חקרו ארוכות את המתלוננת וגרמו לבית המשפט לפתח סימפטיה אליה – דבר שכבר הזהרנו מפניו בעבר. על העו"ד השני יש גם הרבה סיפורים כגון שהוא עזב לקוח באמצע משפטו כי לדבריו לא קבל די כסף – דבר אסור בתכלית לפי כללי האתיקה, והכל באמצע משפטו, מה שהביא להרשעת הנאשם על לא עוול בכפו. אגב, אותו פרקליט משמש כיום כיו"ר בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, שדן חברים על עבירות אתיקה. לגודל האבסורד. אני אגב בדקתי לאחר שנים את התיק של הנאשם הזה לצורך בקשת חנינה וממש נדהמתי כיצד אותו עו"ד גרם לכזה עוול לנאשם.

אז קצב היה מיוצג בידי שניים מאד לא טובים, ומה יש להתפלא שהורשע? ביצוע שלהם היה מופת לאיך לא לייצג נאשמיים בעבירות מין. הם למשל העלו את הגברת כרמון לדוכן העדים וצעקו עליה שעות מרובות כל כך והציקו לה כל כך עד שהשופטים כמובן הזדהו איתה ונכנסו בקצב בקצב עד העצם. התוצאה היתה ברורה.

בעצם אם נחשוב על זה נראה שקצב אינו היחיד בשגיאותיו. כך גם מאבטח הרמטכ"ל שלקח עו"ד מאד מפורסם ויקר שעשה שכיאות איומות שכבר פרטתי כאן את שגיאותיו. בעצם, ניתן לומר שככל שאדם נאשם בעבירות גדולות יותר כך הוא לוקח עו"ד גרועים יותר ויקרים יותר ואוכל אותה יותר. זה קורה ברוב הפעמים.

משה קצב גם המשיך וערער בידי אותם עו"ד, וכמובן, שהם נכשלו בערעור.

לו היה לוקח עו"ד זוטר שסיים לא מזמן את לימודיו, היה לו סיכוי קטן בערעור אבל סיכוי רב יותר משהיה לו במציאות כאשר הוא דבק בעו"ד הכי לא מתאימים שיש.