בין אם מדובר במעשה מגונה או עבירת מין אחרת, החוק במדינת ישראל נחשב בין המחמירים במקרים מסוג זה, ובעיקר בשל ריבוי מספר מקרי עבירות המין בישראל. לצערי, אני נאלצת לטפל בלא מעט מקרים של נאשמים בעבירות מין, בהם הם נידונים לעונשים חמורים, ולא תמיד מהסיבות הנכונות. אני רוצה להביא בפניכם דוגמא לאחד התיקים, שבהם טיפלתי לאחרונה, מקרה של האשמה בעבירת מין חמורה, תיק, שלשמחתי, הסתיים בזיכויו המוחלט של הנאשם, שאותו ייצגתי.


אבל תחילה, כיצד מתייחס החוק במדינת ישראל לעבירות מין


חוק העונשין, המתייחס, בין היתר, לעבירות מין שונות, מבחין בין עבירה אחת לשנייה על פי מידת חומרתה. עבירת המין החמורה ביותר, על פי חוק זה, הוא האונס, ומיד לאחריו הוא המעשה המגונה. על פי סעיף 348 לחוק העונשין, מעשה מגונה הינו מעשה שבוצע לשם הסיפוק העצמי, הגירוי או אפילו לצורך ביזוי מיני, כשכל זאת ללא הסכמתו של אחד מהצדדים המעורבים בכך.

 

מעשה מגונה יכול להיעשות באופן פומבי ולא לכלול, בהכרח, מגע מיני מסוג שהוא, ויכול גם להיעשות בהיחבא ולכלול מגע מיני. החוק מתייחס לכל אחד מהסוגים האלה באופן שונה ומחמיר במיוחד במקרים של מעשה מגונה הכולל גם מגע מיני מסוים.


העונש הניתן במקרים של מעשה מגונה, נקבע בהתאם למידת חומרתו ונסיבות האירוע עצמו. על מעשה מגונה פומבי שקורבנו הינו בן 16 ומעלה, יקבל הנאשם עד שנת מאסר. במידה וגיל הקורבן פחות מ – 16, העונש לכך יהיה שלוש שנות מאסר. על מעשה מגונה שבוצע בהיחבא וקורבנו בן 18 ומעלה יינתנו שנתיים מאסר, ובמידה והקורבן פחות מכך אך יותר מגיל 14, יינתנו ארבע שנות מאסר.

 

על מעשה מגונה שלא נעשה בפומבי, אך נעשה בו שימוש בכוח, יינתנו שבע שנות מאסר ועל מעשה מגונה בקטין, שכלל גם התעללות, גרימת חבלה ואיומים תוך כדי ביצוע המעשה, יינתנו עשר שנות מאסר. מעשה זה נחשב לחמור ביותר.


פרטי התיק שבו טיפלתי


בהיותי מתמחה במשפט הפלילי, ובין היתר מטפלת לא מעט במקרים של עבירות מין, לרבות מעשים מגונים, פנה אלי באחד מהימים לקוח, שנאשם בעבירה מין חמורה. לטענתה של המתלוננת, שבגין פנייתה אל בית המשפט, החל טיפולי בתיק זה, הנאשם (הלקוח) נישק אותה בכוח ואף נגע בה במספר מקומות בגוף. לצד כל זה, העיר לה בנוסף, לטענתה, גם לא מעט הערות בעלות אופי מיני.

 

במסגרת המשפט נאספו מספר עדויות, כנגד הנאשם. עדויות אלו הגיעו מצד המתלוננת עצמה, מצד בן זוגה וכן מצד חברותיה של המתלוננת. מטרתי המרכזית, במסגרת הטיפול בתיק, היתה לזכות את הנאשם ולהוכיח לבית המשפט שלא בוצעה במקרה זה עבירת מין, כפי שטוענת המתלוננת. ואכן, בית המשפט, שלא קיבל את תלונותיה ואת עדויות בן זוגה וחברותיה, והטיל בכך ספק רב, זיכה את לקוחי.

 

זיכוי בעבירת מין חמורה לרבות מעשה מגונה, איננו עניין של מה בכך. בית המשפט נוטה להחמיר בעונש במקרים כאלה בשל ריבוי המקרים. קבלת הזיכוי הוא ללא ספק, ניצחון משמעותי במיוחד, עבורי וכמובן עבור הלקוח, שאותו ייצגתי.