זיוף בעידן המחשב

תחום עבירות המחשב, הופך משנה לשנה למרכיב מרכזי בתחום חקירות הונאה, זאת מסיבות רבות ומגוונות. המחשב הפך בעשור האחרון לכלי העבודה הנפוץ והנגיש ביותר. המחשב מספק כלים לביצוע זיופים שבעבר נדרש "זייפן מקצועי" לביצוע והיום ניתנים לביצוע באמצעות פעולת גזירה – הדבקה פשוטה. אם בעבר, ניתן היה לזהות זיוף באמצעות כישוריו של איש מקצוע, הרי שבעידן המחשב, לא קיימת כמעט אפשרות להבחין בין מכתב אותנטי לבין מכתב מזוייף, שכן הם יהיו זהים לחלוטין.

עובד בבית עסק ששלף פרטי כרטיס אשראי של אחד הקונים, וביצע באמצעות פרטים אלה רכישה, מבצע עבירה שכלפי חוץ, תיראה לכאורה זהה לרכישה לגיטימית של בעל הכרטיס. חברת כרטיסי האשראי, לא תוכל להבחין בשוני בין המקור ובין ההעתק. שני שוברי עיסקה, אחת שמקורה בהונאה ואחת שמקורה בעיסקה לגיטימית, ייראו אותו דבר.

רק לאחרונה הטיל בית המשפט בפסק דין עקרוני את האחריות על עיסקאות מרמה בכרטיסי אשראי, זאת משום ש"בעל עסק נמצא בעמדה טובה יותר מאשר חברות כרטיסי אשראי כדי למנוע נסיונות מרמה בשימוש בכרטיס אשראי". הדבר נכון שבעתיים כשמדובר בעיסקה המכונה: “עיסקה במסמך חסר", אז מקליד בעל העסק את מספר כרטיס האשראי למערכת.



בגלל דוגמאות אלה, המצב כיום הוא שכל דבר ניתן לזיוף, וכל חומה ניתנת לפריצה, וההגנה המוענקת לאזרח באה בצורת "תעודת ביטוח" המבטיחה שאם, לצורך הדוגמה, יצהיר שלא הוא ביצע את העיסקה שבוצעה בכרטיס האשראי שלו, כרטיס האשראי יזוכה מידית. גם כאן, נכנס סוג נוסף של הונאות חברות כרטיסי אשראי באמצעות טענות סרק של מה שמכונה "הכחשת עיסקה". חברות כרטיסי האשראי נעזרים לעיתים במשרדי חקירות עדי לרשת לפשר האמת. בכל מקרה, הלקוח תמיד צודק ואם בעל חשבון בנק יטען שפעולה שבוצעה בחשבונו באמצעות האינטרנט בוצעה על ידי אדם אחר, בדרך כלל יקבלו את טענתו. הסיבה לכך היא הקלות הבלתי נסבלת של זיוף בעידן המחשב.

בעבר אנשים חששו לשלוח מסמכים חתומים בחתימה סרוקה, בדוא"ל, אולם כיום, בכל מקרה, גם אם ינקוט השולח משנה זהירות וישלח קובץ תמונה, הרי שגם אז ניתן לשלוף מקובץ כזה את החתימה, אז למה לטרוח? לכן יותר ויותר אנשים, וגם גופים מכובדים וגדולים, שולחים מסמכים רשמיים חתומים במסמך וורד.

תחום עבירות מחשב חולש למרבית תחומי החיים, זאת כתוצאה מכך שכמעט כל סוג של עבירה, ניתן כיום לביצוע באמצעות מחשב. עבריינים במרמה תארים אקדמיים באינרנט, מעתיקים חומרים מוגנים בזכויות יוצרים (כולל מוסיקה, חומר כתוב, סרטים), או לחליפין, קיימת נגישות לתכנים שבעבר צונזרו. ילדים נחשפים לתכנים בלתי הולמים. מבוגרים מתחזים לילדים ולהיפך. לא מפליא שרק לאחורנה ראש מפלג עבירות מחשב, סנ"צ אבי אביב, הודיע במהלך כנס שלום הילד בבאר שבע שיוקם מערך חדש במשטרת ישראל שימנה 200 שוטרים ושיורכב משתי יחידות. בין היתר יטפל המערך החדש בעבירות מין באינטרנט. ח"כ זבולון אורלב ושר התקשורת אריה אטיאס צוטטו כמי שדורשים לחוקק חוקים נוספים שיתמודדו עם הטרדות מיניות ויגנו על ילדים מפני אתרים פוגעניים.

לכן תפקידה של מערכת אכיפת החוק, אינה כבעבר, למלא את תפקיד הבלש עם זכוכית המגדלת המתבונן במסמך וקובע שהוא מקורי או מזוייף. בתקופתנו, הזיוף יהיה זהה לחלוטין, פיקסל לפיקסל, למקור. ולכן, דווקא הראייה הנסיבתית מסייעת לרדת לעומק היסוד הנפשי העומד מאחורי פעולה כגון: רכישה באינטרנט, העברת כספים מבנק לבנק, או חתימה על הסכם שיכולים להיות אוטנתיים או זיוף ועדיין להיראות אותו דבר.

ואנקדוטה לסיום: רק בתחום אחד, לא יכולה מערכת אכיפת חוק לאפשר רתימתה של הטכנולוגיה ההולכת ומתפתחת לצורכי זיוף, ולכן כבר לפני עשור, החלו להימכר מדפסות לייזר צבע באיכות כה גבוהה עד שאיפשרו הדפסת כסף, פשוטו כמשמעו. כדי לפתור את הפירצה, הוכנסו מנגנוני הגנה על ידי כל יצרני המדפסות אשר מזהות שטרות כסף ואינן מאפשרות צילום צבע או סריקה שלהם, וכמובן שאינן מאפשרות הדפסתן.