האם ניתן לסכם עם עובד על תשלום שכר גלובאלי עבור עבודה בשעות נוספות?

 

 

האם ניתן לסכם עם עובד כי שכרו יכלול את התשלום המלא בגין שעות עבודה נוספות בימי שבת וחג ודמי חופשה. שאלה זו נידונה במספר רב של פסקי דין ולמרות זאת נראה כי עדיין קיימת אי בהירות בעניין.

 

עובד הגיש תביעה כנגד מעבידו לתשלום גמול עבור עבודה בשעות נוספות. המעביד טען כי לעובד שולם מלוא השכר גם עבור שעות נוספות מאחר והשכר ששולם הוא שכר גלובאלי עבור 12 שעות עבודה כפי שסוכם וכן כי ניתן להתחייב מראש לשלם לעובד גמול שעות נוספות גלובאלי.

 

סעיף 5 לחוק הגנת השכר קובע כי משנקבע לגבי עובד שכר עבודה הכולל תשלום עבור שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית או חופשה רואים את השכר הרגיל שנקבע כשכר רגיל בלבד.

 

אמנם ניתן לסכם עם עובד על תשלום גמול שעות נוספות גלובאלי אלא שיש לאבחן בין שכר כולל האסור לבין תשלום גלובאלי ונקוב עבור שעות נוספות שאינו חלק מהשכר הכולל. הוראות החוק באו למנוע תשלום שכר שיכלול גמול שעות נוספות כחלק מסה"כ גלובאלי אבל לא כתשלום גלובאלי ספציפי עבור שעות נוספות בלבד.

 

בית הדין קיבל את תביעת העובד מאחר והמעביד לא הראה כי קיימת הפרדה בין שכר העבודה היסודי שסוכם לבין התשלום הגלובאלי עבור השעות נוספות או עבור תוספות שונות. ציון גמול שעות העבודה הנוספות בתלוש השכר במפורש, תוך נקיבת סכום בגינו המייחד תשלום זה בנפרד משאר השכר אינו עניין טכני, אלא הוא אלמנט מהותי וחיוני על מנת שניתן יהא לראותו כתשלום גלובאלי.

 

במקרה דנן, בכל תלושי השכר של העובד לא היה כל אזכור לגמול השעות הנוספות. טענת המעביד הייתה מתקבלת במידה והיה נקבע עם העובד תשלום קבוע ונקוב במפורש, הבא להוסיף על השכר שהוסכם כשכר היסוד שלו ללא קשר עם מספר השעות הנוספות. משלא בוצע הדבר, השכר הגלובאלי שסוכם עם העובד מנוגד להוראות החוק ואינו מהווה תשלום גלובאלי עבור שעות נוספות.

התביעה התקבלה, בית הדין חייב את המעביד לשלם לעובד הפרשי שכר בגין עבודתו בשעות נוספות.