בס"ד
עו"ד ליאת מנשקו
מצאתי לנכון להקדיש את המאמר השבועי שלי להליך שאיננו משפטי דווקא. הליך הגישור.
הליך אשר מתקיים מחוץ לכתלי בית המשפט, הליך שאינו מחייב את הצדדים (אלא רק בסיומו), כפי שיוסבר מיד ומבוסס כולו על רצון טוב והדדי של כל הצדדים בו.
כולנו מודעים ליתרונות ולחסרונות בהגשת תביעות בבית המשפט השונים. בין המדובר בתביעה כספית המוגשת בבית המשפט, ובין אם המדובר בכל תביעה אחרת בין אם בענייני משפחה, עבודה, נזיקין, ביטוח, בנקים ואף בפלילים.
למרבה הצער, ההליכים בבית המשפט, לרוב נמשכים מעבר למצופה, ניהול התיק מתארך בשל קיום ישיבות הוכחות ומצוקת יומן בית המשפט העמוס אשר אינו מאשפר לקיים דיונים בסמיכות. יוצא לרוב מצב עגום לפיו, עד אשר מתבררת התביעה שהוגשה חולף זמן רב מדיי בו לרוב משתנים פני הדברים, רצונות הצדדים ואף מצב העובדות בשטח.
הליך הגישור מטרתו לקצר הליכים אלו. בין אם הוגשה תביעה בבית משפט זה או אחר ובין אם טרם הוגשה כל תביעה אלא רק מתגבש סכסוך בין צדדים. ככל שהצדדים יפנימו את הרעיון שהגעה להסדר מקצרת את ההליכים וברוב המקרים אף עדיפה, לשני הצדדים, מאשר ניהול תיק עד סופו בבית המשפט, כך ייטב להם.
הליך הגישור מתבצע כאשר תנאי מקדמי לו, היא הסכמה של הצדדים כולם, לשבת בהליך גישור.
הצדדים צריכים להבין כי, מדובר בהליך רצוני ולאורך כל אורכו, יוכל כל אחד מן הצדדים , לחזור בו מהסכמתו ולהחליט כי, אינו מעוניין יותר לשבת בהליך זה ולנסות להתגשר. כל הודעה כזו מסיימת את ההליך ולא משנה באיזה שלב בו.
אקדים ואומר כי המונח "להתגשר" או "גישור" מקורו במילה "גשר". לאורך כל הליך הגישור מנסה המגשר המוסמך ליצור גשר בין הצדדים ורצונותיהם. חשוב לציין ולהסביר כי אין זה הכרח כי הצדדים יפגשו דווקא באמצעו של הגשר (או של הסכסוך בהתאמה) . אלא הכוונה היא כי ימצאו הצדדים מקום כלשהו על אותו גשר וירטואלי בו יוכלו שניהם לשבת /לחיות בנחת ובשלווה והתבוננות אל העתיד של כל אחד מהם והקשר האפשרי ביניהם בעתיד.
לאחר הסכמת הצדדים כולם להתגשר, יש להבהיר כי הליך הגישור הנו הליך חסוי וכי כל אשר נאמר בו נשאר באותו חדר ישיבות מבלי שתהא למי מהצדדים אפשרות לעשות שימוש כלשהו בנאמר בישיבות אלו. באופן קיצוני אדגים ואומר כי, גם אם שמעון תובע את ראובן על סך של חצי מליון ₪ ובישיבת הגישור מודה שמעון כי הכספים לא מגיעים לו או כי מוכן להסתמך בעשירית מסכום זה, לא יוכל בהמשך ראובן, להשתמש באמרתו זו של שמעון במידה והליך הגישור לא יצלח בסופו של יום.
המגשר אשר נבחר לגשר בין הצדדים אינו חייב להיות בהכרח עורך דין בהכשרתו או משפטן. ואולם רצוי לבחור מגשר מוסמך אשר בקי בתחום הסכסוך. לדוגמא אם המדובר בסכסוך בנושא כספי, יתכן וכדאי לבקש מגשר אשר בהכשרתו גם כלכלן או רו"ח או בעל זיקה ו/או נסיון בתחום פיננסי. וכך הלאה.
נכון הדבר כי קיימים עורכי הדין אשר הנם מגשרים מוסמכים ואולם יש לבחור מגשר על פי השכלתו, תחומי עיסוקו, נסיונו וידיעותיו. כמו כן מומלץ לבחון מגשר על פי הצלחותיו בניהול גישורים קודמים. (שכן להבדיל מהליך הגישור שהנו חסוי, ההסכמים אליהם מגיעים הצדדים בתום ההליך אינם חסויים –אלא אם המדובר בענייני משפחה או בכל נושא בו הדיון בדלתיים סגורות ואז גם תוצאת הליך הגישור הנה חסוייה).
הצלחת הליך גישור משמעה הגעה להסכם סופי ומוחלט בין הצדדים.
יובהר ויוסבר מיד כי לאור היות הליך הגישור, הליך שאיננו פורמלי, אשר אינו כבול לחוקים כלשהם ופרוצדורות, ניתן להגיע בו להסכם בין הצדדים, בכל תוצאה אפשרית הגם שזו לא תהייה משפטית ובלבד שתהא חוקית. (כלומר שלא תעבור על חוקי מדינת ישראל). הרעיון המסתתר מאחורי עקרון זה הנו כי , הצדדים לא חייבים להגיע לפיתרון כלכלי ביניהם- על אף שהמדובר בסכסוך כספי.
ידוע כי מרבית מהסכסוכים המגיעים להיתבע בבתי המשפט השונים, מקורם בסכסוכים אמוציונליים , רגשייים.
כמה פעמים שמענו גם בבית המשפט עצמו את המשפט :" הכסף איננו העניין אלא מדובר בעניין עקרוני. אני נפגעתי ואני מבקש שהוא ישלם לי...."???
הליכי הגישור מתאימים בעיקר לצדדים אשר מעצם טיב היחסים ביניהם צפוי ורצוי המשך התקשרות ביניהם. בין אם המדובר בצדדים אשר מנהלים עסקים יחד (ספק ולקוח, עובד ומעביד,) בין אם המדובר בשכנים אשר צריכים להמשיך להתגורר האחד בסמוך לשני, בין אם המדובר בבני משפחה בקרבה זו או אחרת או בכל קשר אחר אשר יש להמשיכו ואלמלא הסכסוך היה נמשך.
במאמר מוסגר יצוין כי לאחרונה הליך הגישור אף תפס תאוצה גם בהליכים פליליים ביןנפגעי עבירה ופוגעים שכן, לעיתים מביע הפוגע חרטה וצער ומתנצל על מעשיו בפני הנפגע ונפגע מתרצה אם בכך ואם בדרך אחרת אשר מאפשרת לנפגע עצמו להתגבר על הפגיעה ולהמשיך במסלול חייו.
מכאן שיוכלו הצדדים להגיע להסכמות לפיהן צד א' יתרום סכום של כסף מוסכם לעמותה זו או אחרת, או כי צד ב' יבוא ויתנצל בפני צד א' אם באופן אישי או פומבי וכיוצב'.
בהגיע הצדדים להסכם על ידי הליך של גישור, יתרונות רבים שכן המגשר אינו מכריע בסכסוך בין הצדדים. המגשר אינו בורר בין הצדדים אלף אלפי הבדלות. המגשר מסייע בידי הצדדים להתקרב בעמדותיהם ולהגיע לפתרון כולל בסכסוך. בהליך הגישור מנסה המגשר ליצור אמון בין הצדדים ובירור האינטרסים האמיתיים העומדים מאחורי העמדות אותן הציגו ולהגיע לפתרון כולל צופה פני עתיד.
בהליך הגישור מתנהל מו"מ בין הצדדים כאשר, המגשר מסייע לתהליך התקשורת ולהבנה בין הצדדים, ע"י שימוש במיומנויות תקשורת ושכנוע. המגשר אינו מחליט עבור הצדדים ואין בסמכותו לכפות עליהם פתרון. כוחו של המגשר מוגבל, מאחר והוא הוזמן כאורח, ובאותה מידה שבה התבקש להגיע ולסייע לצדדים, יכולים הצדדים לבקש ממנו לעזוב ולהפסיק את ההליך בכל רגע נתון. למגשר מיומנות שונות ודרכים מגוונים להגיע לפתרון סכסוכים אם מהכשרתו ואם מניסיונו .
מספר הפגישות אשר נקבע לצורך הליך הגישור משתנה מסכסוך לסכסוך ושונה מאחד למשנהו. הדבר תלוי מספר גורמים כמו המודל של הגישור, אופי הצדדים ונכונותם, המסגרת שבה הוא מתקיים, במורכבות של הנושאים למחלוקת. לעיתים מבקש המגשר להיפגש עם הצדדים יחד או בנפרד וכל זאת לקידום הסכמות ביניהם על פי הבנתו וכישרונו.
להסכם גישור בין הצדדים יש יתרונות רבים. אמנה מקצת מהם: ראשית, מרכיב הזמן חשוב מאד וההליך בין הצדדים מסתיים מהר יותר .
שנית, לרוב, ניתן להשיב את האגרה ששולמה אם נפתחה תביעה והמדובר בשלבים ראשוניים של ניהולה בבית המשפט.
מעבר לכך לרוב נחסכים כספים נוספים לצדדים אשר גודעים את ההליכים המשפטיים בעיבם וכך חוסכים תשלום נוסף הן לעו"ד, למומחים ולהוצאות נוספות הנדרשות בניהול תיק בבית המשפט כמו גם בזבוז זמנם של הצדדים בהגיעם לדיונים בבית המשפט וחיסכון זמן שיפוטי יקר.
כמו כן, נמצא כי צדדים נוטים לקיים הסכמים, שהגיעו אליהם בעצמם, מאשר פסקי דין שנפסקו על ידי אחר מטעמם כדוגמת בית המשפט ואשר לא היה להם, כל חלק בקביעת תוכנו.
שכן, כשהצדדים מגיעים להסכם, מדובר בהסכמות שגובשו יחד, תוך בחינת מצבו של כל אחר ורצונו ומכח כך, לבטח גמישות יותר ועל כן יבקשו לקיימו כמי שהתחייבו לעשות כן ולקחו חלק ביצירת החיוב לעומת התחושה כי פסק הדין לעיתים נכפה על הצדדים ואין להם כל אפשרות לסטות מהנקבע בו.. ועל כן ולאור הנאמר לעיל, אסיים באמרה ידועה אשר ניתנת כאן כחומר למחשבה לפיה "ההסכם הכי גרוע עדיף מפסק הדין הכי טוב....".
הכותבת הנה עו"ד מוסמכת מאת לשכת עורכי הדין בישראל, בעלת תואר ראשון במשפטים בהתמחות בחטיבת זכויות אדם ואזרח ,בעלת תואר שני, מוסמכת במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, ומגשרת מוסמכת.
****האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. יש לבחון כל מקרה לגופו לפי נסיבותיו הפרטניות.
על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.
