לא מעט נתקל אדם במצב בו המעסיק העומד מולו יוצר מצב בו ברור לצדדים, כי המשך העסקת העובד תלויה בחוט השערה!! ומה יעשה העובד מול הרגשה בלבד? שמע עליו להתריע בפני המעסיק, נוצר מצב בו העובדים נתקלים במצוקה של ממש שלכאורה אין לה פתרון אלא להמתין לרוע הגזירה.

 

ובעת ניתנה הגזירה, מה עכשיו? במאמר זה אסרוק את סוגי הפיטורים הנחשבים שלא כדין, ומה הם הסעדים שניתן לדרוש בגין פיטורים שלא כדין.

 

 

פיטורים בניגוד להוראה אוסרת או מגבילה, לדוג': פיטורי נשים בהריון; פיטורי עובד זמן מילואים וכו'.

 

 

פיטורים בניגוד להוראה בהסכם קיבוצי: רשימה סגורה של עילות פיטורים, קיום הליך השימוע וכו'.

 

 

פיטורים בניגוד להוראה בהסכם עבודה אישי כגון: טרם תום תקופת החוזה בין הצדדים, טרם מימוש התחייבות בהסכם שעניינה קידום, העלאת שכר וכו'.

 

 

פיטורים בניגוד לחובת שהתפתחו בפסיקה: חוסר תום לב, שיקולים זרים, הטרדה מינית, אי מתן זכות לשימוע ועוד.

 

 

 

הסעדים:

 

הסעדים האפשריים הם- פיצויים ו/או אכיפה של יחסי עובד-מעביד.

 

 

בחר עובד לתבוע אכיפה, מהן המגבלות בתביעה שכזו?

 

יחסי העבודה עם יחסים אישיים, אשר כפייתם עלולה לחתור תחת יעילות העבודה עצמה. נהיר וברור לכולם כי יחסי אנוש טובים בין הצדדים תורמים לביצועה של העבודה כראוי. אם כן כפיית יחסי העבודה על הצדדים עשויה להוות ההתערבות הפרזה בחופש של המעסיק שלא להעסיק עובד מסוים.

 

 

על כן בפסיקה רחבה בחר בית הדין להעדיף את סעד הפיצויים בגין פיטורים שלא כדין על פניי סעד של אכיפה. דרך המלך נותרה מתן סעד של פיצוי כספי ולא סעד של אכיפה אולם ניכרת גמישות ונכונות להרחיב את החריגים לכלל של אי-כפיית יחסי עבודה.

 

גובה סעד הפיצויים בגין פיטורים שלא כדין:

 

את תקופת הזכאות שבגינה יחושבו הפיצויים יש לקבוע, בהתחשב בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה ותקרת הפיצויי תהיה 12 חודשי עבודה של שכר בלבלד ופסיקה של פיצוי בשוויה שנה מלאה ו/או למעל מכך תיעשה רק במקרים קיצונים ויוצאי דופן במיוחד, כשי הצדרה ל"פיצוי עונשי".