מאת עו"ד זהר נוה

 

 

אזרחים רבים במדינת ישראל מועסקים ע"י גופים ציבוריים כגון חברת אל – על, בזק, משרדי ממשלה כמו גם ארגונים וחברות פרטיות בהן מתקיימות מפעם לפעם תוכניות של פרישה מוקדמת של עובדים לפני הגיעם לגיל הפרישה החוקי, 67 לגברים ו – 65 לנשים.

 

 

יש להבין שמשמעותה של הפרישה המוקדמת היא יציאתו של העובד לגמלאות ממקום עבודתו על סמך הסכם כתוב וחתום בינו לבין המעסיק ויחד עם הפרישה, משולמים לו כל הכספים והזכויות הסוציאליות שנצברו על שמו במשך כל שנות עבודה ולרבות פיצויי פיטורין, כאשר בנוסף לכך, משלם המעסיק לעובד הפורש תשלום חודשי קבוע עד להגיעו לגיל הפרישה החוקי.

 

 

סיטואציה זו, כאשר נבחנת במקרה של גירושי העובד, דורשת בחינה האם הכספים המשולמים לעובד הפורש מדי חודש בחודשו מהווים "פנסיה" והאם במקרה של גירושין, הם נכללים במצבת הרכוש המשותף של בני הזוג לצורך חלוקתם ביניהם באיזון משאבים.

 

 

הנחת היסוד

 

בתי המשפט הישראלים, הכירו זה מכבר שפנסיה המשולמת לאחד מבני זוג, מהווה נכס אותו יש לאזן ביניהם במקרה של גירושין או חלוקת רכוש. התייחסות בתי המשפט אינה רק לכספי הפנסיה המשולמים למי מבני הזוג, אלא גם ביחס זכויות פנסיה וזכויות פרישה אחרות המגיעות לבן הזוג ואין זה משנה אם זמן מימוש הזכויות הגיע או שהוא עתידי.

 

 

בפסק הדין אורון נ' אורון (ע"א 964/92) נקבע ע"י ביהמ"ש שפיצויי הפיטורין ופנסיה מהוונת מהווים חלק מהרכוש המשותף של בני הזוג. החלטה דומה התקבלה גם בפסה"ד לידאי נ' לידאי (ע"א 809/90), אבנרי נ' אבנרי (ע"א 6557/95) וקוטלר נ' קוטלר (ע"א 1937/91).

 

בפסק הדין חסל נ' חסל (ע"א 5640/94) קבע ביהמ"ש כי במקרה בו נעשתה ההשקעה העיקרית, כספית או אחרת בנכס משותף, בתקופה שטרם תמה השותפות, הפירות להשקעה זו, ככל שניתן לייחס אותם להשקעה, יכללו בתחומי חזקת השיתוף ולכן הם ברי איזון במקרה של גירושין.

 

 

יתרה מכך, בתמ"ש (תל אביב) 39423/02 נקבע ע"י ביהמ"ש כי לאור העובדה שנותקו יחסי עובד ומעביד בין העובד הפורש לבין מעסיקו וכל זכויות העובד מוצו במסגרת הפרישה המוקדמת, הרי שהכספים אותם הוא מקבל מדי חודש בחודשו ממעסיקו לשעבר מהווים נכס בר איזון.

 

המשותף לכל פסקי הדין האמורים היא העובדה שבעת הפרישה המוקדמת, היו בניה"ז עדיין נשואים זה לזו, גם אם חלקם היו פרודים, והליכי הגירושין ביניהם טרם הסתיימו ועל כן, כספי הפרישה המוקדמת נספרו כחלק מהרכוש המשותף אותו יש לאזן בין בני הזוג.

 

 

אבל, מה קורה כאשר בני הזוג התגרשו זה מזו ורק כעבור תקופה ארוכה ויתכן אף לאחר מספר שנים, יוצא אחד מבני הזוג לפרישה מוקדמת – האם הכספים המשולמים לו נחשבים ל"פנסיה"ω האם יש לחלק אותם בין בני הזוג כרכוש משותף בר איזוןω לשאלה זו אין תשובה פשוטה.

 

 

פנסיה ופנסיה מוקדמת

 

1. עיון בחוקי מדינת ישראל מגלה כי אין הגדרה אחת למילה "פנסיה" היות ומדובר במושג כללי המוכר לכלל הציבור כתשלום כספי המשולם לעובד עם יציאתו לגמלאות. הגדרה למונח זה ניתן למצוא בתקנות קרן הפנסיה המקיפה בה נקבע:

 

 

"פנסיה – סכום כסף חודשי, שהקרן תשלם מדי חודש בחודשו לזכאים לכך, בהתאם".

תקנות אלו קובעות גם כי הפנסיה, כהגדרתה לעיל, תשולם החל מגיל הפרישה וממועד הפרישה:

 

"גיל הפרישה – גיל פרישה 65 שנה (גיל הפרישה הועלה כידוע ל – 67 לגבר ול – 60 לאישה)

מועד הפרישה – החודש בו פרש החבר לפנסיית זיקנה"

 

 

פנסיית זיקנה הוגדרה:

 

 

"תשלום חודשי המשולם לחבר אשר הגיע לגיל הפרישה, למשך כל חייו" (ראה גם הלכות הגמלאות של קרן הגמלאות המרכזית).

 

2. כדי שניתן יהיה להבין את ההבדל בין פנסיה לבין פנסיה מוקדמת, אנו פונים לסע' 345ב' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995, הקובע:

 

 

"פנסיה מוקדמת" - קצבה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד, בטרם הגיעו לגיל הפרישה, לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או חלקית, לרבות קצבה המשתלמת כאמור בשל נכות או אבדן כושר עבודה, מלא או חלק".

 

 

3. כלומר, התנאים לתשלום פנסיה לעובד היא יציאתו לגמלאות בגיל הפרישה החוקי כאשר תשלומי הפנסיה ישולמו לו במשך כל חייו. במילים אחרות, תשלומי פנסיה מוקדמת, או כפי שאנו מבקשים לראותה, פרישה מוקדמת, משולמים לעובד עם יציאתו לגמלאות אך לא למשך כל חייו, אלא רק עד הגיעו לגיל הפרישה החוקי כאשר במועד זה, יפסקו תשלומי הפרישה המוקדמת ויחלו תשלומי פנסיית הזקנה.

 

 

בנוסף, יש לזכור כי במקרים רבים, במסגרת פרישה מוקדמת של עובד ממקום עבודתו, מהתשלומים החודשיים מופרשים עבור העובד כספים לקרן הפנסיה ממנה יקבל הוא את פנסיית הזקנה שלו עם הגיעו לגיל הפרישה החוקי.

 

 

המסקנה המתבקשת היא שהתשלומים החודשיים המשולמים לעובד עם יציאתו לפרישה מוקדמת, אין לראות בהם פנסיה אלא תשלומי פרישה מוקדמת אולם לאור העובדה כי בפסקי הדין שהוזכרו לעיל, בעת הפרישה המוקדמת, היו המתגרשים עדיין נשואים זה לזו, קיבלו בתי המשפט את ההנחה כי המדובר בכספים המהווים חלק מהרכוש המשותף אותו יש לחלק בין הצדדים.

 

 

ומה קורה לאחר הגירושיןω

 

 

פ' ו –ס' התגרשו על סמך הסכם גירושין שנערך ביניהם. בהסכם זה נקבע שכל זכויותיו הפנסיוניות של פ' ממקום עבודתו יחולקו בין הצדדים באופן שווה. כשנה וחצי לאחר הגירושין, הוצע לפ' ע"י מעסיקו לצאת לפרישה מוקדמת ולאחר מו"מ שהתנהל בין הצדדים, נחתם ביניהם הסכם לפרישה מוקדמת ופ' יצא לגמלאות. בעקבות כך, ס' הגישה תביעה כנגד פ' לתשלום מחצית התשלומים החודשיים שפ' מקבל ממעסיקו לשעבר בטענה כי המדובר בכספי פנסיה להם היא זכאית מתוקף הסכם הגירושין.

 

 

השאלה העיקרית אותה יש לבחון היא מתי החלו המגעים בין העובד לבין מעסיקו ביחס לפרישה המוקדמת. אם מגעים החלו בתקופה בה היה העובד עודנו נשוי או בסמוך לגירושיו, הרי שהסבירות שבית המשפט יכיר בכספי הפרישה המוקדמת כחלק מהרכוש המשותף אותו יש לחלק. אין זה אומר בהכרח שבמקרה בו המגעים כמו גם חתימת הסכם הפרישה המוקדמת נעשו זמן רב לאחר הגירושין, תשלומי הפרישה המוקדמת לא יוכרו כחלק מהרכוש המשותף, אולם הפסיקה חלוקה בעניין זה.

 

 

במסגרת תמ"ש (ב"ש) 13081/99 קבע ביהמ"ש שיש לבצע הבחנה בין תשלומים הנעשים לפני גיל הפרישה החוקי לבין אלו הנעשים לאחר גיל זה. ביהמ"ש קבע:

 

 

"אין דין התשלומים עד גיל 65 כדין התשלומים שלאחריו. התשלומים לאחר גיל 65 הם פנסיה, זכויות סוציאליות בגדר נכסים הנכללים בהילכת השיתוף..ואילו התשלומים עד גיל 65 הם תחת משכורת משום סיום העבודה קודם לגיל 65. זו אינה הטבה מתקופת העבודה אלא חלק מתנאי ההעסקה שאלמלא הם היה העובד ממשיך לעבוד".

 

 

גישה זו קיבלה חיזוק נוסף ע"י ביהמ"ש המחוזי בתיק אסייג נ' אסייג (ע"מ (י-ם) 612/01) בו נקבע:

 

 

"המענקים אשר קיבל המערער אינם קשורים לנושא הפנסיה. מדובר בהקדמת הפרישה במספר שנים... הייתה למערער הברירה לקבל את התכנית ולהקדים את מועד פרישתו, או להמשיך בתפקידו עד תום, ועד הגיעו לגיל הפרישה החוקי. מה שקיבל המערער איננו שונה מהיוון משכורתו למשך התקופה הנותרת עד לגיל הפרישה הרגיל".

 

 

כלומר, התשלומים החודשיים המשולמים לפורש במסגרת הפרישה המוקדמת אינם נחשבים לתשלומי פנסיה אותם יש לכלול במסגרת הנכסים הניתנים לחלוקה, אלא היוון משכורתו ביחס לאותן שנים אשר היה יכול להמשיך ולעבוד ובחר שלא לעשות כן.

 

 

מסקנה זו מקבלת חיזוק לא רק מהעובדה שהפרישה המוקדמת היא החלטתו של העובד ולא של המעסיק, אלא גם מהעובדה שבמרבית ההסכמים שנחתמים לפרישה מוקדמת, דואג המעסיק לציין מפורשות שהתשלומים החודשיים המשולמים לעובד הפורש אינם מהווים פנסיה ולא יחשבו כפנסיה למרות שהסתיימו בין הצדדים יחסי עובד מעביד כאשר בנוסף לכך, מאותם תשלומים חודשיים, מנוכה מדי חודש בחודשו סכום המועבר לקרן הפנסיה של העובד על מנת שיוכל לקבל, עם הגיעו לגיל הפרישה, פנסיית זיקנה.

 

 

כאמור, תשלומים אלו משולמים לעובד מדי חודש בחודשו אך רק למשך תקופה מוגבלת – עד הגיעו לגיל הפרישה החוקי אזי, מופסקים תשלומים אלו ובמקומם מקבל העובד פנסיית זקנה. משכך, לא ניתן לראות בתשלומים אלו פנסיה לעניין איזון משאבים בין בני זוג בעת גירושין, אלא נכס של העובד בלבד והשייכים רק לו!.

 

 

המסקנה אליה הגענו היא מסקנה מתבקשת אולם עניינם שחל פ' ושל ס' טרם הסתיים והוא עודנו מתברר בבית המשפט כאשר לא ידוע מתי יסתיים ההליך, כיצד יסתיים ומה תהיה החלטת ביהמ"ש.

 

 

נקודה שמאוד חשוב לזכור היא אופן ניסוחו של הסכם הגירושין. במקרים רבים, הדרך בו נוסח הסכם הגירושין בין הצדדים כמו גם הוראותיו והתניות שנקבעו בו בכל הנוגע לכספי פנסיה או לכספי פרישה מוקדמת, יש בהם כדי להשפיע על התוצאה הסופית. במקרה בו הדברים הוגדרו מראש, נחתמו ואושרו ע"י ביהמ"ש באופן שבו ברור שתשלומי הפרישה המוקדמת, בין אם התרחשה בפועל ובין אם תתרחש, אם תתרחש, בעתיד, יהוו נכס בר איזון, הרי שלמסקנה האמורה אין תוקף מחייב ויש לבחון את כוונות הצדדים בעת החתימה על הסכם הגירושין.

 

 

 

האמור ברשימה לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד
 


עודכן ב: 28/03/2013