אגרות רישום במקרקעין ומס רכישה – הדין בישראל ובאיו"ש
עד שנת 1974, הסדיר הדין בישראל – תחילה מכוח תקנות מנדטוריות, ולאחר מכן מכוח חקיקה ישראלית – חיוב בתשלום אגרות בגין ביצוע פעולות רישום זכויות במקרקעין, ששיעורן נגזר משווי השוק של הנכס.
בחקיקה הישראלית, שהחליפה את התקנות המנדטוריות, והתעדכנה מעת לעת, נשמר המתווה האמור אך נקבעה שורה ארוכה של פטורים והנחות. בשנת 1963, נחקק חוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963 (מאוחר יותר שונה שמו לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), תשכ"ג-1963, להלן: חוק מיסוי מקרקעין), שהחליף את חוק מס שבח מקרקעים, התש"ט-1949. חוק זה נועד, בין היתר, לחייב במס את רווח ההון של מוכר המקרקעין בגין השבחת המקרקעין.
בגדרי החוק נקבע כי אם נמכרה זכות במקרקעין, אך המכר לא נרשם בלשכת רישום המקרקעין, יחוייב הקונה ב"תוספת מס" בגובה אגרת הרישום הרלוונטית. תכלית הוראה זו הייתה לנטרל את התמריץ להימנע מרישום העברת הזכויות בספרי המקרקעין כדי לחסוך את תשלום אגרת הרישום שנקבעה בתקנות.
בשנת 1974, בוטלו בישראל אגרות הרישום בגין העברת הזכויות במקרקעין. וכן נקבע כי "תוספת המס" שנקבעה בסעיף 9 לחוק מיסוי מקרקעין אינה תלויה בפעולת הרישום ואינה בגדר תשלום בגין שירות הניתן לצדדים לעסקה, אלא מדובר במיסוי עצמאי המוטל על הקונה. הנה כי כן, החיוב מימי המנדט באגרת רישום המקרקעין התגלגל לימים לחיוב עצמאי במס רכישה, שאינו תלוי בפעולת הרישום.
הדין החל באיו"ש
במתווה דומה לזה שהיה נהוג בישראל מכוח התקנות המנדטוריות, קבע החוק הירדני בדבר אגרות רישום מקרקעין מס' 26, לשנת 1958 (להלן: החוק הירדני), חובת תשלום אגרות בגין פעולות רישום שונות במקרקעין. שיעורי האגרות נקבעו בלוח שאליו הפנה החוק הירדני (להלן: הלוח הירדני).
חוק זה – כחלק מהמשפט שהיה קיים באזור – המשיך לחול בשטחי איו"ש, עם כניסתם של כוחות צה"ל לאזור בשנת 1967 (כמפורט להלן). בשנת 1982, תוקן החוק הירדני בצו בדבר חוק אגרות רישום מקרקעין (יהודה ושומרון) (מס' 1018), התשמ"ב-1982 (להלן: הצו), שהסמיך את ראש המינהל האזרחי או מי שיוסמך על ידו, להתקין תקנות שבמסגרתן יעודכן שיעור האגרות.
ואכן, מכוח הצו הותקנו תקנות בדבר רישום מקרקעין (יהודה ושומרון), התשמ"ב-1982 (להלן: תקנות האגרות), שהחליפו את הלוח הירדני. תקנות אלו, שעודכנו מעת לעת, שמרו ככלל על מבנה הלוח הירדני, ובמקרים רבים על שיעורי האגרות שנקבעו בו. האגרה הנדרשת לשם רישום זכות בעלות בפנקסי המקרקעין המתנהלים באזור, עומדת היום על סך של 5% משווי המקרקעין בעת רישום הזכויות.
סעיף 16א(ב) לחוק מיסוי מקרקעין קובע כי "אזרח ישראלי המוכר או רוכש זכות במקרקעין המצויים באזור, יראוהו לענין חוק זה כמוכר או כרוכש זכות במקרקעין, במקרקעין המצויים בישראל". מכאן, שישראלים תושבי האזור חייבים במס רכישה עבור רכישת מקרקעין באזור, בנוסף לחיובם בתשלום אגרת רישום בהתאם לחוק הירדני.
עם זאת, סעיף 16א(ו) לחוק מיסוי מקרקעין קובע כי מסכום מס הרכישה שבו מחויב ישראלי תושב האזור, יופחת סכום האגרה ששילם לשלטונות האזור בשל אותה פעולה. הווה אומר: האגרה שמשולמת ללשכת המקרקעין באזור בהתאם לחוק הירדני, תקוזז מחבות המס לפי חוק מיסוי מקרקעין לשלטונות המס בישראל.
עודכן ב: 25/11/2012