א.מעמד מזרח ירושלים


ביום 28/06/67 מיד לאחר מלחמת ששת הימים, החילה ממשלת ישראל בצו סדרי השלטון והמשפט (מס' 1), תשכ"ז-1967, את המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל, על ירושלים המזרחית. בכך, למעשה, סופח שטח זה של מזרח ירושלים אל מדינת ישראל.


ב.דיני המקרקעין החלים באזור יהודה ושומרון


דינים אלה מורכבים ממספר רבדים המבטאים למעשה את השינויים השלטוניים שחלו באזור זה. עד לכניסתו של המנדט הבריטי, הוחלו באזור יהודה ושומרון דיני המקרקעין העות'מנים.

 

בתקופתו של משפט המנדט הבריטי (ועד לסיומו ב- 15.05.1948) הוחלו דיני המקרקעין העות'מאנים במקביל לדיני המשפט המנדטורי בכל הקשור לענייני המקרקעין. לאחר סיומו של המנדט הבריטי, אזור יהודה ושומרון היה תחת שליטת הממלכה הירדנית. סעיף 128 לחוקה הירדנית משנת 1952 קבע, כי :"כל החוקים והתקנות ושאר דברי החקיקה בני תוקף בממלכה הירדנית האשמית בעת כניסתה לתוקף של חוקה זאת יישארו בני תוקף תחיקתי עד אשר יבוטלו או יתוקנו בחיקוק שיצא על פיה".


המשפט הירדני החיל גם את החוקים העות'מנים בענייני מקרקעין כפי שהוכרו והוחלו על ידי המנדט הבריטי, וכן קלט את החוקים המנדטורים שהוחלו על אזור יהודה ושומרון למעט כללי המשפט המקובל ודיני היושר.


בשנת 1967, נתפסו שטחי יהודה ושומרון על ידי צבא הגנה לישראל. באזור הוקם ממשל שיפוט צבאי שהוסמך לחוקק חוקים, בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי.

 

ביום 7.6.1967 הוציא המפקד הצבאי מנשר בדבר סדרי השלטון והמשפט (אזור הגדה המערבית) (מס' 2), תשכ"ז-1967, אשר קבע, בסעיף 2, כי המשפט שהיה קיים באזור יעמוד בתוקפו "עד כמה שאין בו משום סתירה למנשר זה או לכל מנשר או צו שיינתנו על ידי, ובשינויים הנובעים מכינונו של שלטון צבא ההגנה לישראל באזור". כך, כאמור, נוצרה מערכת משפטית המורכבת מארבעה סוגים של דינים שונים החלים על האזור: הדין העות'מני, המנדטורי, הירדני וכן המשפט הצבאי הישראלי הכפוף לכללי המשפט הבינלאומי.


בע"א 4726/01 ג.א.ל בע"מ נ' הימנותא בע"מ בפסקה 4, קבעה השופטת דורנר את היחס בין הדינים החלים על המקרקעין המצוים ביהודה ושומרון, כדלקמן:


"ככלל בית המשפט הישראלי מפעיל את הדין הישראלי שהוחל על האזרחים הישראלים באזור באורח אישי...יוצאות מכלל זה תובענות בענייני מקרקעין המצויים באזור. הדיון בתובענות אלו אמנם מתקיים בבתי המשפט בישראל, וזאת על יסוד הפסיקה בגדרה נקבע כי במציאות הקיימת, הכלל של המשפט הבינלאומי הפרטי, הקובע כי בית- המשפט המוסמך לדון בתובענה הנוגעת למקרקעין הוא בית- המשפט של המדינה בה מצויים המקרקעין, אינו ישים בתובענה למקרקעין באזור, שצדדים בה הם ישראלים, וכי הפורום הנאות במקרה כזה הוא בית- המשפט הישראלי....לעומת זאת, באשר לדין המהותי בענייני מקרקעין מוחל המשפט הבינלאומי, הקובע כי בשטח שנמצא בתפיסה לוחמתית נשארים בעינם החוקים שהיו בתוקף לפני התפיסה ובענייננו- החוק הירדני...החלת דיני הקרקעות הירדניים על ישראלים היא אפוא חריג להסדר הכללי ולמעשה בהתייחס למקרקעין באזור, מוחל החוק הירדני בדרך השגרה על ישראלי, בבתי המשפט בישראל.

 

על רקע משפטי זה יש לפרש את החוק הירדני על יסוד עקרונות השיטה המשפטית בישראל המגנה על זכויות אדם- בהן הזכות לקניין - גם במשפט הפרטי."


מן האמור לעיל עולה, כי יש להחיל את הדין הירדני על המקרקעין בשטחי איו"ש, יחד עם זאת, על פי פסיקת בתי המשפט רוח פרשנות החקיקה תהיה על פי הדין הישראלי.


המיסים בישראל הצעת חוק שלפיה שיעור האגרה יקוזז משיעור המס המוטל, כך שהנישום ישלם רק את הסכום הגבוה מבין השניים.

 


עודכן ב: 25/11/2012