התנאי לקבלת אזרחות הוא כנות הנישואין לאזרח הישראלי או כנות הקשר בין בני הזוג.


האם ניתן לקבל אזרחות ישראלית מכוח נישואין? כיצד נבחנת כנות הנישואין?


חוק האזרחות, התשי"ב-1952, קובע את הדרך "לרכישת" אזרחות ישראלית. במסגרת החוק ניתן לזכות באזרחות ישראלית בשורה של מקרים כגון מכוח חוק השבות, מכוח הישיבה בישראל, מכוח לידה, מכוח אימוץ, על ידי פניה להליך התאזרחות וכדומה.


אחת הדרכים המנויות בחוק לשם רכישת אזרחות ישראלית הינה באמצעות נישואים בין אזרח זר לאזרח ישראלי. סעיף 5(א) לחוק קובע כי אזרח זר בגיר יכול לרכוש אזרחות ישראלית במידה והתקיימו בו התנאים הבאים:


הוא נמצא בישראל.


הוא היה בישראל לפחות שלוש שנים מתוך חמש השנים אשר קדמו להגשת בקשתו.


הוא זכאי לשבת ישיבת קבע בישראל.


יש בדעתו להשתקע בישראל או שהוא כבר השתקע בה.


הוא יודע את השפה העברית "ידיעת מה".


הוא ויתר על אזרחותו האחרת ו/או מוכן לוותר עליה בתמורה לאזרחות ישראלית.


סעיף 7 לחוק האזרחות עוסק ברכישת אזרחות במסגרת נישואין. על פי סעיף זה, בן זוג במערכת נישואין של בעל ואישה, אשר בן זוגו הינו אזרח ישראלי (או שהוא ביקש להתאזרח בישראל והיו קיימים בו התנאים בסעיף 5(א) לחוק או שהוא קיבל פטור מהם), רשאי לקבל אזרחות ישראלית, וזאת גם אם לא התקיימו בו התנאים אשר בסעיף 5 (א).


כנות הנישואין/ כנות הקשר


יודגש כי משרד הפנים איננו משמש במקרים אלה כ"חותמת גומי" לאישור הנישואין והאזרחות. לא אחת, משרד הפנים מסרב להעניק את האזרחות מחמת חשד כי מדובר ב"נישואים פיקטיביים". בני זוג, אשר בקשתם לאזרחות נדחתה בעקבות חשד לנישואין פיקטיביים, יכולים להגיש ערעור על כך לבית המשפט.


עם זאת, חשוב לדעת כי נטל ההוכחה במקרים אלה מוטל על כתפי המבקשים. דהיינו, עליהם להוכיח את כנות נישואיהם / כנות הקשר. בית המשפט לעניינים מנהליים, אשר לפתחו מונחות עתירות בנוגע לדחיית בקשות התאזרחות בגין נישואין פיקטיביים, איננו שם עצמו בנעלי משרד הפנים. גם בית המשפט העליון, בבג"ץ 194/93 עמד על מגבלות סמכותו במחלוקות הנוגעות להחלטה של רשות מנהלית, בית המשפט המנהלי אינו משמש ערכאה אשר מטרתה להחליט במקום הרשות המנהלית. אם אין חריגה ממתחם הסבירות בית המשפט אינו נוטה להתערב.


חקירת משרד הפנים


חשוב לציין כי החלטת משרד הפנים, על פי רוב, איננה ניתנת בחלל הריק. לא אחת, החלטה זו מבוססת על שיחות עם בני הזוג, ראיונות עם שכנים וחברים, שיחות עם מעסיקים ושכנים, ביקורי פתע בבית ובעבודה, נתונים בנוגע להוצאות כספיות וכדומה. למעשה, משרד הפנים יפעיל את כל יכולותיו על מנת להוכיח נישואין פיקטיביים כאשר הוא חושד בהם.


עו"ד יהודית שמיר