בתקופה האחרונה אנו שומעים, חדשות לבקרים, על אקזיטים מרשימים של חברות ישראליות. נדמה שאם רק נשב בבית קפה עם כמה חבר'ה ולפטופ, תבוא ההשראה, יצוץ במוחנו רעיון לטכנולוגיה חדשנית והופ – אנחנו בדרך לאקזיט הנחשק. יש גם הוכחות מהשטח, וייבר הגיעה לעסקת המיליונים תוך ארבע שנים ומייסדי חברת Slicklogin שברו שיא חדש כשנרכשו על ידי גוגל תוך חצי שנה.


רעיון חדשני, ידע טכנולוגי ואנשים מוכשרים, הם אמנם מרכיבים חיוניים ומרכזיים בהקמת חברת סטארט-אפ מוצלחת אך מעבר לכך, נדרש גם בסיס משפטי נכון, שיאפשר לצוות היזמים לעבוד ביחד בצורה טובה וימנע מכשולים עתידיים מול המשקיעים/הקונים.

 

סכסוכים ומחלוקות ירחיקו משקיעים 


המשקיעים מחפשים את אותו צוות חכם, מגובש, שיודע לעבוד היטב יחד, וחדור תשוקה ומוטיבציה לקדם ולהוביל את המיזם. סכסוכים ומחלוקות בין היזמים וחוסר שיתוף פעולה ביניהם, מטבע הדברים, ירחיקו משקיעים ויקשו על מכירת החברה.


סכסוכים ומחלוקות מתחילים להיווצר כאשר לא נעשה תיאום ציפיות בין היזמים והם לא טרחו להתקשר ביניהם בהסכם מייסדים המסדיר את מערכת היחסים ביניהם במסגרת החברה. ישנם נושאים שחייבים ללבן מראש ולעגן במסמכים המשפטיים הרלוונטיים (הסכם המייסדים ותקנון חברה), כגון, חלוקת תחומי האחריות והתפקידים שכל מייסד נוטל על עצמו; אופן ניהול החברה; מה קורה כאשר בעל מניות מבקש להעביר את מניותיו בחברה או, כאשר מבקשים להכניס משקיע לחברה או למכור אותה; נושא הבעלות על זכויות קניין רוחני ועוד ועוד.

 

מה לא כדאי לכלול בתקנון החברה? 


יש לשים לב לא לכלול בתקנון הוראות שיערימו קשיים על מהלך של צירוף משקיעים לחברה/מכירה לצד שלישי. כך לדוגמא, יש להימנע מהוראה הקובעת רוב לשינוי תקנון שיקשה מאוחר יותר על שינוי התקנון כשיצטרף משקיע, או הוראה המעניקה, בפועל, לבעל מניות מיעוט זכות לאשר, או להטיל וטו על החלטה בעניין צירוף משקיע לחברה. הוראות מהסוג האמור פשוט יאפשרו למייסדים, שאינם מחזיקים ברוב מניות החברה, לחסום את המהלך.


נמחיש זאת באמצעות הדוגמא הפשוטה הבאה: חברה המוקמת על ידי ארבעה מייסדים, שלכל אחד מהם נתח שווה בחברה (דהיינו, כל אחד מהם מחזיק 25% ממניות החברה), כאשר בתקנון החברה נקבעה הוראה לפיה, החלטות יתקבלו על ידי כל בעלי המניות פה אחד.

 

הוראה כזו הינה בעייתית משום שמשמעותה היא, שדי בהתנגדות של אחד מבעלי המניות, המחזיק 25% בחברה בלבד, כדי למנוע קבלת החלטה שמעוניינים בה שלושת בעלי המניות האחרים. מצב כזה עלול להביא את החברה מהר מאד לידי שיתוק, והנה אין ברירה אלא להיפרד, והחלום נגוז לו.


החשיבות להסדיר ולקבוע מראש, בעת ייסוד החברה, את "כללי המשחק", נכונה לגבי כל חברה, אך לגבי חברת סטארט-אפ, שמבקשת להיערך לגיוס משקיעים ולמציאת קונים, ישנה חשיבות מיוחדת ליצירת הסכם מייסדים ותקנון שיספקו כללים ברורים ווודאיים להתנהלותה של החברה ויאפשרו לה את הגמישות העסקית הנדרשת.