אתרים למסחר אלקטרוני צצים כ"פטריות לאחר הגשם" ונפח העסקאות המתבצעות באמצעות האינטרנט, הולך וגדל.

 

עסקאות אלה המבוצעות "בשלט רחוק", הביאו את המחוקק הישראלי לכפות על העוסקים במסחר, סטנדרט זהירות גבוה תוך התערבות בחופש החוזים, ולקבוע בחוק הגנת הצרכן כי, עוסק העושה דבר העלול להטעות צרכן, זו לא בלבד שהוא מבצע עוולה נזיקית, אלא גם עובר עבירה פלילית.

 

לכן, בעל אתר-היזהר! לאור הפסיקה האחרונה שתפורט להלן, אם בפרסומים ובמידע הכלולים באתר יש כדי להטעות את הצרכן, אתה (ולא רק ספק המוצר), עלול להמצא חייב, בין במישור האזרחי ובין במישור הפלילי.

 

הגדרת "עוסק" לפי חוק הגנת הצרכן היא: "מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן".

 

הטענה השגורה בפיהם של בעלי אתרים בבואם להתמודד עם הטענה כי הם הטעו צרכנים, היא לטעון כי האתר משמש למעשה קניון וירטואלי ולכן, כפי שקניון גשמי אינו אחראי לעסקאות המתבצעות בחנויותיו, כך גם האתר אינו אחראי לעסקאות הנערכות באתר.

 

טענה נוספת בפי בעלי אתרים היא שהצרכנים הסכימו לתנאי המכירה הקבועים בתקנון לפיהם, בעל האתר פטור מאחריות כלפיהם במקרים שונים.

 

אולם, במקרים שבהם הוכח לבית המשפט כי, למעשה, בעל האתר היה שותף לתהליך המכירה, הטענות הנ"ל לא סייעו לבעל האתר, בית המשפט קבע כי הוא בגדר "עוסק" והוא הורשע בהטעיית הצרכן.

 

רק לאחרונה, בית משפט השלום הרשיע את בעלת אתר האינטרנט "גט איט" ומנהל האתר בהטעיית צרכנים היות לא החזיקו מלאי סביר של טובין שנדרש לקיום עסקאות שקשרו עם צרכנים ולא יכלו לספק במועד הזמנותיהם של צרכנים.

 

על פי כתב האישום, "גט איט" ניהלה באינטרנט אתר סחר אלקטרוני בו אפשרה למוכרים/יצרנים להציג מוצרים/שירותים למכירה. גט איט התקשרה עם ספק מחשבים בהסכם לפיו, מוצרי הספק יוצגו למכירה באתר, כאשר הספק יהיה אחראי לאספקת המחשבים ולגבייה מהצרכן. אלא, שהספק לא סיפק את המוצרים בהתאם להתחייבות.

 

אציין כי צרכנים אשר ביקשו לבצע רכישה דרך האתר חוייבו לאשר כי קראו את התקנון לפיו, בין היתר, גט איט אינה מוכרת ואינה מספקת את המוצרים, אלא הספקים בלבד הם שאחראים למכירת המוצרים, לאספקתם ולמידע שפורסם באתר בקשר להם.

 

גט איט טענה כי היא אינה בגדר "עוסק" לפי חוק הגנת הצרכן הואיל ולא התקשרה בעסקאות עם הצרכנים.

 

בית המשפט לא קיבל את הטענה וקבע כי יש לראות בגט איט "עוסק" הואיל והשירות שנתנה ללקוחותיה היה שירות מתמשך, במסגרתו גט איט בדקה את המידע המועלה לאתר, עקבה אחר העסקאות, העמידה לרשות הצרכנים שירות לקוחות ולמעשה, גרמה לצרכנים לחשוב כי ניתן להאמין ולסמוך על האמור באתר, שכן גט איט נותנת לו חסות.

 

על סמך אמון זה הסכימו צרכנים לחתום על התקנון של גט איט ולמסור לה את פרטיהם.

 

הנה כי כן בית המשפט הגיע למסקנה כי גט איט אינה משמשת רק כפלטפורמה שיווקית, אלא היא עונה להגדרה "עוסק", על כל החובות הנובעות מכך וגט איט הורשעה בהטעיית הצרכן.

_____________________

עו"ד שירלי קדם בן עמי