מאז המצאתה של המכונית וריבוי התחבורה בדרכים הפכו תאונות הדרכים לטרגדיה חברתית ממדרגה ראשונה. הן גורמות לא רק נזק לפרט אלא גם נזק כלכלי למדינות, אשר מוערך בלמעלה מ-500 מיליארד דולר מדי שנה.


ארגון הבריאות העולמי מעריך כי בשנה נהרגים מתאונות דרכים כ-1.2- מיליון איש וכ-30-20 מיליון איש נפצעים בדרגות חומרה שונות. גם בישראל הפכו לצערנו תאונות הדרכים למכת מדינה. לנפגעים בתאונה נגרמים פעמים רבות נזקים קשים ובשל כך זכאים לפיצוי מחברות הביטוח או מהמדינה. לשם כך נחקק חוק הפלת"ד, "חוק לנפגעי תאונות דרכים", ומטרתו לפצות נפגעי תאונות דרכים, סעיף 8 שבו נותן את האפשרות לתבוע בנזיקין ולמנוע זמני התדיינות ארוכים ומתישים שהיו בעבר.


"קרנית" מטפלת בנזקי גוף בלבד ומפצה נפגעי תאונות דרכים שאין בידם לתבוע מבטח היכול לפצותם על הנזק והסבל שנגרמו להם, במקרים כגון תאונות פגע וברח, רכב גנוב, נהג ללא ביטוח, רישיון וכדומה. בישראל האחריות לפיצוי נפגעי תאונות דרכים היא מלאה ומוחלטת.


תביעה בגין תאונת דרכים, כמו רוב התביעות בגין נזקי גוף, מגישים רק לאחר שהנזק התגבש, כלומר רק כאשר ידוע היטב מהו הנזק שנגרם בפועל. ממתינים עד אשר מבחינה רפואית המצב מתייצב ומתגבש, זאת מכיוון שכאשר מוגשת תביעה הן התובע, הן עורכי הדין והן חברת הביטוח צריכים לדעת בדיוק מה לתבוע.


מומלץ להגיש את התביעה רק כאשר יודעים בדיוק מה המצב הרפואי ומה הנזק שנגרם עקב התאונה. כמובן, אין נוסחת זמנים בדוקה והדבר משתנה בין אדם לאדם בהתאם לחומרת הפציעה והריפוי, לפיכך ייתכנו מקרים שבהם ניתן להגיש את התביעה אחרי שנה ויותר.


תאונת דרכים כתאונת עבודה


תוכר בעת שמדובר במסלול הרגיל היומיומי שמבצע העובד מביתו לעבודה, ללא סטיות מהדרך. אדם אשר נפגע בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה זכאי לתבוע גם את המוסד לביטוח לאומי וגם את חברת הביטוח שביטחה הרכב שבו נפגע בביטוח חובה.


לביטוח הלאומי מגישים טופס תביעה להכרה בתאונה ולתשלום דמי פגיעה, ולאחר מכן יש צורך בהגשת תביעה לקביעת דרגת נכות ולתשלום דמי נכות מתאונה. במקביל, יש להגיש תביעה נגד מבטחת החובה של הרכב המעורב. מומלץ לכם להסתייע בעו"ד המתמחה בנזקי גוף ובתאונות דרכים לשם הגשת התביעה, היות שקיימת חשיבות רבה לכל שלב שבו מוגשת כל תביעה.


תאונה עצמית ברכב


קיימים מקרים שבהם המשתמש ברכב נכנס בעמוד, חומה או תמרור ואין במקום עדי ראיה לתאונה או נפגעים נוספים פרט לנהג ברכב, מומלץ לאסוף ראיות רבות ככל האפשר על התאונה, כגון תמונות של מקום התאונה מיד לאחר התאונה, תמונות של הרכב הניזוק, חשבוניות או אסמכתאות אחרות לתיקון הרכב במוסך או חוות דעת שמאי בגין הנזק שנגרם לרכב, וזאת נוסף על המסמכים שבדרך כלל מתקבלים בעקבות התאונה כגון תיעוד רפואי או אישור משטרה.


פרט חשוב שיש לזכור, כמו בכל תביעה משפטית, גם על התובע שטוען שנפגע בתאונת דרכים חל הכלל "המוציא מחברו עליו הראיה". כדי שיהיה זכאי לפיצוי, עליו להוכיח את האירוע התאונתי, ולא - תידחה תביעתו.


למה חשוב ייעוץ עם עורך דין?


נפגעי תאונות דרכים בדרך כלל אינם מכירים את החוק ואין להם את הניסיון לנהל תביעת נזיקין. אי הידיעה יכולה להוביל לפגיעה בסיכוי ההצלחה בתיק. חשוב להתייעץ עם עורך דין מומחה לייצוג נפגעי תאונות דרכים בהקדם האפשרי למועד קרות התאונה, כדי לקבל הנחיות שונות לגבי איסוף החומר הרפואי וכיצד לנהוג כדי לא להכשיל את סיכוי הזכייה בתיק ופוטנציאל הפיצוי של התביעה.


מה גובה שכר טרחת עורכי הדין בתיקי תאונות דרכים?


שכר טרחת עורכי הדין נקבע בחוק והוא נגזר באחוזים מגובה הפיצוי המשולם לנפגע. החוק קובע כי שכר טרחת עורכי הדין ישולם בהתאם לשלב שבו הסתיים טיפולם בתיק. תיק שהסתיים בפשרה עם חברת הביטוח לפני הגשת תביעה לבית המשפט - שכר טרחת עורכי הדין יעמוד על 8% + מע"מ, במקרים שבהם התיק יסתיים בפשרה לאחר שהוגשה תביעה לבית המשפט - שכר טרחת עורכי הדין יעמוד על 11% + מע"מ ובמקרים שבהם התיק יסתיים בפסק דין, שכר טרחת עורכי הדין יעמוד על 13% + מע"מ. קיימת אפשרות נוספת לסכם את שכר הטרחה בהסכמה מראש, אבל רוב עורכי הדין פועלים במסגרת השלבים לגבות את שכר טרחתם כמובא לעיל.