תורת המיקרוטראומה, בשמה המדויק, באה לעולם למעשה מהתפתחות הידע והטכנולוגיה הרפואית, גם הטיפולית וגם האבחנתית, בשילוב עם הצורך של בתי המשפט להיטיב עם הנפגעים ולהרחיב את היריעה ולספק פתרון למקרים שנפלו בין הכיסאות.


השם מסמל נזק גופני לאורך זמן, כלומר מספר פגיעות זעירות חוזרות ונשנות באחד מאיברי הגוף. וכדברי החכמים, גם טיפה של מים יכולה לחצוב בסלע, לא מכוח העוצמה אלא מכוח ההתמדה.


כדי להבין זאת היטב ניתן להבחין בפגיעות מסוג זה בביצוע פעולות שגרתיות לאורך זמן, כמו הקלדה ממושכת על מחשב, סבל שסובל מפריצת דיסק כתוצאה מהרמת מטענים כבדים לאורך זמן, נהג משאית שנוהג מספר רב של שעות ביום, מורה או מרצה שלאורך שנים עמד או פגע במיתרי קולו, והדוגמאות הן רבות.


מחלות מקצוע והקשר למיקרוטראומה


פגיעה רגילה של עובד במסגרת העבודה מוכרת ככזאת רק אם נפגע מתאונת עבודה שהיא אירוע חד פעמי או שהפגיעה היא מסוג מחלת מקצוע. כדי לתבוע מהמוסד לביטוח לאומי דמי פגיעה כתוצאה ממיקרוטראומה יש להוכיח שהפגיעה התגבשה לאורך שנים, ולמעשה היא שילוב של תאונות זעירות לכאורה שהתגבשו למחלת מקצוע עקב תנאי עבודה שוחקים ותנאי עבודה שמצויים במקום עבודתו של העובד.


למוסד לביטוח לאומי יש רשימה סגורה שפורסמה בחוק של מחלות מקצוע כמו ליקויי שמיעה, מחלות קרינה, סוגים מסוימים של סרטן ועוד. עם זאת יש מקרים או מצבים שבהם ניתן לקבוע כי עובד זכאי להכרה כנפגע מתאונת עבודה על פי תורה זו.


איך מגישים תביעה?


אם לדעתך חלית או נפגעת במחלה מסוג זה עליך לפנות לרופא תעסוקתי המצוי בכל קופת חולים שבה אתה מבוטח. אם הרופא יחליט שאכן המחלה קשורה או נגרמה בשל תנאי העבודה, עליך לפנות לביטוח לאומי כדי להגיש תביעת פיצוים.


חשוב לדעת שהמושג מיקרוטראומה אינו מושג קסם, והנטייה של הביטוח הלאומי לדחות תביעות מהן אלה היא נטייה רחבה וכמעט אוטומטית. נטל ההוכחה מאוד כבד, והמקרה נבחן על ידי פקיד תביעות של הביטוח הלאומי על בסיס ארבעה פרמטרים: שאכן מדובר בפגיעות זעירות, בפגיעות חוזרות ונשנות, בנזק משמעותי ובקשר סיבתי בין תנאי העבודה של העובד למחלתו.


אם תאושר התביעה תזומן לוועדה רפואית שתבחן את אחוזי הזכאות לקביעת הנכות. לעתים רבות כאמור התביעות נדחות, ומכאן יש להגיש תביעה לבית הדין לעבודה. כדי שיכיר בתביעה הספציפית כמיקרוטראומטית, לא אחת נדרשים לצרף תובעים חוות דעת של רופאים מומחים בתחום הממונים על ידי בית המשפט בהתאם לסוג התביעה והמחלה הנדונה.


לעתים נדרשות כמה חוות דעת שונות כמו אורתופד מומחה, נוירולוג וכיוצא בזה. הקושי הוא להוכיח את הגורם הישיר שגרם לתאונה. אירוע תאונתי כזה יכול להתרחש מגורמי סיכון אחרים שהיו קיימים אצל התובע לפני התביעה, כמו באירוע מוחי, התקפי לב ופריצות דיסק ויתר מחלות עמוד שדרה.


לאור האמור חשוב לפנות ולהתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום הנזיקין שמצוי ברזי התהליך המורכב, כדי להשיג עבור התובע את התוצאה הטובה ביותר כך שמחלתו לא תיפול בין הכיסאות.