על פי תקנות סדר הדין האזרחי נתבע צריך להגיש כתב הגנה, בהליך תביעה רגיל, תוך 30 ימים מהמועד שבו נמסר לו כתב התביעה בתיק.
כמו כן, במקרים שבהם הנתבע לא הגיש כתב הגנה, או לא התייצב לדיון, התובע יכול לפנות לבית המשפט ולבקש פסק דין בהיעדר הגנה.


חשוב לדעת כי במקרה שבו ניתן לחובתכם פסק דין בהיעדר הגנה, הדבר אינו מהווה בהכרח סוף פסוק, ובמקרים רבים ניתן לשנות את התוצאה ולהביא לביטולו.


תקנות 201 ו-214 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעות כי אם ניתן פסק דין כזה, הצד שניתן נגדו פסק הדין יכול להגיש בקשה לביטול פסק הדין, וזאת תוך 30 ימים מהמועד שהומצא לו פסק הדין. במקרים אלו, בית המשפט יכול לבטל את פסק הדין.


ואולם, מה קורה לאחר 30 ימים? האם במקרה זה לא ניתן לבטל את פסק הדין? האם מדובר בסוף פסוק?


במקרים רבים ניתן לבטל פסק דין, גם לאחר שעברו 30 ימים מהמועד שהומצא פסק הדין


במשפט הישראלי ישנה שאיפה בסיסית לתת לכל אדם את יומו בבית המשפט, וזכות זו הוכרה בפסיקה כזכות בעלת אופי חוקתי.


על רקע ההכרה הבסיסית במשפט הישראלי בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט, על הצד שניתן כנגדו פסק הדין להגיש בקשה מיוחדת להארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין, וזאת כאשר העילות לביטול פסק הדין על ידי בית המשפט מתחלקות לשתיים:


1. ביטול מחובת הצדק: לגבי ביטול מחובת הצדק, מדובר באותם מקרים שבהם בית המשפט מלכתחילה לא היה מוסמך לתת את פסק הדין, וזאת לאור העובדה כי הצד המבקש את הביטול לא הוזמן כראוי לבית המשפט, כלומר מדובר באי המצאה כדין.


הרעיון הוא כי לכל אדם באשר הוא עומדת הזכות הבסיסית כי לא יינתן לחובתו פסק דין, במנותק מסיכויי הגנתו, שלא בצורה משפטית תקינה. במקרים שבהם הוכח כי הנתבע לא הוזמן כדין, יבטל בית המשפט את פסק הדין מחובת הצדק.


2. ביטול על פי שיקול הדעת של בית המשפט: באשר לביטול זה יש לבחון שני פרמטרים. האחד, מהי הסיבה לאי התייצבות או הגנה של המבקש, והשני, מהם סיכויי ההצלחה של המבקש במקרה שבו יבוטל פסק הדין.


מדובר בשני תנאי מצטברים שעל בית משפט לשקול, כאשר השאלה השנייה, סיכויי ההצלחה של המבקש בתיק, או נכון יותר סיכויי ההגנה שלו, היא השאלה החשובה יותר ובעלת המשקל הכבד והמשמעותי יותר.


לעניין זה נפסק כי ככל שהסיכויים להצליח בהגנה גבוהים יותר, בית המשפט ינהג בסלחנות לגבי הסיבה למחדל, אי התייצבות במשפט או אי הגשת כתב הגנה, שגרם לפסק הדין.


לגבי המבחן השני של סיכויי ההגנה, הדרישה היא להגנה אפשרית מצד המבקש.


בתי המשפט מאשרים לרוב את הבקשות לביטול פסק הדין


עוד נפסק כי במקרים שבהם יש לבקש סיכויי הגנה אולם לא מדובר ברשלנות מצדו בלבד, אלא בהתנהלות שעולה לכדי זלזול התעלמות וכדומה, אזי הוצאות לא יכפרו על מחדליו.


בפועל, ובעיקר לאור זכותו החוקתית של אדם ליומו בבית המשפט, בתי המשפט אשר דנים בבקשה לביטול פסק דין בהיעדר הגנה, נוטים לרוב לקבל את הבקשה, וזאת בפרט במקרים שבהם שוכנעו כי פסיקת הוצאות תפצה בפיצוי הולם את הנזק אשר נגרם לצד השני.


מצד אחד, הטכניקה האמורה חשובה וחיובית ומבטיחה כי תהיה לאנשים הזדמנות לטעון טענותיהם בפני בית המשפט, להציג את הגנתם ולבית המשפט להגיע לחקר האמת.


מצד שני, לצערי במקרים רבים אנו נתקלים בנתבעים אשר מבטלים פסקי דין בהיעדר הגנה בטכניקות האלו, וזאת אף שניכר כי סיכויי ההגנה שלהם בתיק קלושים מאוד, וכל מטרתם היא להאריך ולהכביד על ההליכים, ובחסות החוק מנצלים לרעה את ההליכים השיפוטיים.


אפשר לסכם ולומר כי פסק דין בהיעדר הגנה אינו סוף דבר, ובמקרים רבים ניתן לבטלו.

 

האמור במאמר לעיל של עו"ד נדב בריח אינו מהווה ייעוץ כלשהו, לא ממצה ואינו חסין מטעויות. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום הספציפי ו/או עם כל בעל מקצוע רלוונטי אחר בטרם נקיטת כל פעולה. כל הזכויות שמורות ©
 


עודכן ב: 05/02/2015