היה מי שאמר כי "צריך לדעת עם מי להתחתן אבל הרבה יותר חשוב לדעת ממי להתגרש"... בעבודתי כבר נתקלתי בזוגות אשר ידעו "לפרק את החבילה" בחוכמה ואף נשארו בקשרי חברות ובכאלו אשר נגררו למלחמת עולם שלישית אשר הרסה כל חלקה טובה, וגרמה לפגיעה ישירה בילדים ולנזקים כספיים עצומים.


מסיבה זו, בין היתר, בוחרים זוגות רבים לערוך ביניהם חוזה ולהסדיר מראש את כל העניינים אשר עלולים להיות במחלוקת עתידית, וזאת בהתאם לבחירתם החופשית.


מי צריך לערוך הסכם חיים משותפים?


הסכם חיים משותפים נערך בין בני זוג החיים ביחד ללא נישואין רשמיים או כוונה לכך, ולרוב הוא כולל נושאים כספיים וכן תחומים אחרים הקשורים במהלך החיים המשותפים או בסיומם.


דוגמאות נפוצות: בני זוג מאותו מין, אלמן/ה או גרוש/ה עם ילדים אשר מצד אחד רוצים להיות בקשר זוגי חדש ומצד שני אינם מעוניינים להינשא בשנית וכדומה.


אמת, זה לא נשמע רומנטי במיוחד ואף יוצר אי נעימות ומבוכה, אך דווקא עריכת ההסכם בתקופה הטובה של הזוגיות, בה בני הזוג מתקשרים זה עם זה וקשובים לצרכים ההדדיים מאפשרת להגיע להסכמות הוגנות באווירה חיובית.


ההסכם מעגן את התחומים הנוגעים לפרידה ובכך מונע סכסוכים בעתיד. בני הזוג יוכלו ליישם אותו ללא מאבק משפטי אם יחליטו להיפרד בעתיד. כאשר בני זוג נשואים בוחרים להתגרש, ולא נחתם ביניהם הסכם ממון, חל עליהם הסדר חלוקת הרכוש הקבוע בחוק יחסי ממון; כאשר בני זוג שאינם נשואים בוחרים להיפרד לא חל עליהם ההסדר הקבוע בחוק וקיימת עמימות בנושא הרכוש - ממתי רואים את הרכוש כמשותף? מה נצבר ביחד? מה משותף? מה מחלקים?


לפיכך, הסכם לחיים משותפים יכול למנוע את מלחמות הרכוש, אשר פעמים רבות מתחילות עקב נקמנות וקנאה וכרוכות באובדן כסף רב, זמן ואנרגיות נפשיות.


כיום, זוגות רבים מגיעים לזוגיות אחרי שצברו רכוש רב: בית מגורים, קרנות השתלמות, זכויות פנסיוניות חסכונות, וכדומה. חשוב להסדיר את התחומים הכספיים כדי להבטיח ודאות עבור בני הזוג בהווה ובעתיד - הן עבור בן הזוג עצמו והן עבור ילדיו אשר פעמים רבות אינם רגועים וחוששים כי הרכוש "יעבור" לצד השני במקרה של פרידה.


להסכם חיים משותפים חשיבות גדולה גם בשמירה על הרכוש המשפחתי


אם אחד מבני הזוג קיבל במתנה או בירושה דירת מגורים או תמיכה כלכלית משמעותית לרכישת נכס משותף, מהוריו או מבני משפחתו, חשוב להגן על חלקו בנכס המשותף במקרה של פרידה, בהתאם להשקעתו היחסית.


הרי לא ייתכן, לא הוגן ולא מוצדק כי בני זוג ינהלו חיים משותפים ב"פרק ב'" בדירה, השייכת לשם הדוגמא לבת הזוג, ובמקרה של פרידה יעלה בן הזוג דרישות או טענות לזכויות באותה דירה ("השקעתי", "שיפצתי"); הסכם חיים משותפים מונע זאת מראש וכך מבטיח תחושת בטחון - כל צד יודע כי הנכסים עמם הגיע לקשר יישארו שלו בכל מקרה, ללא צורך במאבק ובמלחמות.


מבחינת ידועים בציבור, הסכם לחיים משותפים משמש אסמכתא רשמית להוכחת ניהול משק הבית המשותף עבור הרשויות השונות לצורך הטבות המוענקות לבני זוג, למשל בביטוח הלאומי או המקומות העבודה.


מכיוון שהשופט או הנוטריון מקריאים את ההסכם לצדדים ומוודאים כי הם חותמים עליו מרצון חופשי, היכולת להעלות בעתיד טענות בסגנון "לא הבנתי" למעשה אינה קיימת.


עלות אימות ההסכם בפני נוטריון הינה 426 שקלים ועבור כל עותק נוסף 74 שקלים; המחיר קבוע בחוק.


לכך יש להוסיף את עלות עריכת ההסכם עצמו אשר נעה בין 3,000 ל-6,000 שקלים, תלוי בתעריף של עורך הדין אליו פנו בני הזוג, במורכבות ההסכם וכדומה.


חשוב להדגיש ולהבהיר - ישנם זוגות אשר חיים עשרות שנים ביחד, ללא נישואין רשמיים, ללא שום הסכם וללא שום חששות; איני טוען כי כל זוג צריך להתייצב מחר בבוקר אצל נוטריון ולחתום על הסכם חיים משותפים כדי להבטיח את זכויות כל אחד מהצדדים, בעיקר בסיטואציה בה עריכת הסכם זה עלולה לפגוע במערכת היחסים.


יחד עם זאת בוודאי שעריכת הסכם טוב הינה מתכון ליציבות ומכיוון שאיננו יודעים מה יילד יום תמיד רצוי להעלות מראש את ההסכמות על הכתב, ואז אפשר להתרכז בזוגיות עצמה ובינינו, זה הדבר החשוב באמת.


נכתב על ידי עו"ד דרור חייק, נוטריון מורשה מטעם משרד המשפטים.