מכאן עולה השאלה, מהי סמכותה של המפקחת על המקרקעין כאשר עניין הועבר אליה מבית משפט אחר? האם חרף העברת עניין אשר אינו בסמכותה תדון המפקחת בעניין הנדון?

 

בפסק הדין של כבוד השופט המלומד סגן הנשיא יצחק כהן עש"א 24840-04-15 ניהול מבנים ואחזקה ר.כ. (2006 ( נגד אסתר בירנבאום ואח' תואר מקרה של חברה אשר עסקה בניהול בתים משותפים והיא בגדר "מתחזק" בהיותה מנהלת בפועל את ענייני הבית המשותף.

 

יחסי הצדדים עלו על שרטון וכתוצאה מכך בעלי הדירות הפסיקו את ההתקשרות עם החברה. בשל כך הגישה החברה תביעה לבית משפט השלום לחייב את הדיירים בסך של 403,563 שקלים. תביעת החברה נסובה על הפרשי דמי ניהול, הפסד רווח צפוי ופיצוי בגין אובדן מוניטין.

 

בהעדר הגנה מטעם בעלי הדירות נפסק על פי פסק הדין שלפי כתב התביעה, אולם חלק מבעלי הדירות נקטו הליכים אשר בגינם בוטל פסק הדין, כאשר בפועל נותרה מחלוקת עם חלק מן הדיירים.

 

במסגרת ההליכים בבית משפט השלום טענו הדיירים כי לבית המשפט אין סמכות לדון בתביעה ומשכך הורה בית המשפט הנכבד להעביר את התביעה לכב' המפקחת על המקרקעין בחיפה.

 

בהחלטתה קבעה המפקחת כי סמכותה מוגבלת לעניינים ספציפיים בלבד ולכן אין היא מוסמכת לדון ביתרות חוב שהחברה טוענת להם וכן בכל התניות החוזיות אינן בסמכותה אלא מקומן לדון בערכאה המוסמכת בדיני חוזים.

 

ב"כ החברה טען כי המפקחת היא בעלת סמכות לדון בתביעה בשל העובדה שבית משפט השלום פסק להעביר את הנדון אליה. לעומתה טענו הדיירים כי יש לפצל את התביעה על פי העילות אשר הינן בסמכותה. זאת משום שלטענת המפקחת הינה "ערכאה מתמחה" על פי עניינים שנקבעו החוק.

 

כב' סגן הנשיא המלומד בחן את טענות הצדדים ופסק כי בשל החוק הקובע מפורשות כי בית משפט רשאי להעביר לבית משפט אחר או בית דין אחר עניין אשר אינו בסמכותו וכי עניין אשר הועבר לא יועבר בשנית רשאית המפקחת לדון בנושאים הרלוונטיים אשר פורטו בכתב התביעה.

 

מכיוון שהמפקחת היא בגדר בית דין חלה עליה הכלל של "לא יעבירנו עוד". זאת עוד על פי הלכה פסוקה בשל העובדה שיש לשים קץ שבעל דין יאלץ להידפק מספר פעמים על דלתות בית המשפט אשר כל אחת מהערכאות תעבירנו לרעותה יש לשים קץ לכך ולאפשר מתן סמכות למפקחת לדון בנושאים אשר אינם בתחום שפוטה משהועברו אליה.

 

דהיינו משהועבר עניין לבית המשפט או לבית הדין בית המשפט או בית הדין הנעבר אינו רשאי להעביר את העניין פעם נוספת ועליו לדון בו גם אם במצב הדברים הרגיל אינו בסמכותו. על פי הנאמר בית המשפט הנכבד שם לנגד עיניו את טובת המתדיינים כדי שיינתן להם יומם בבית המשפט הנכבד.

 

עו"ד דרורית מלינרסקי גורסת כי הקניית סמכות למפקחת לדון בטענות אשר אף אם אינה בסמכותה בשל העובדה שהועבר אליה מבית משפט אחר, מהווה נדבך חשוב ומכריע בסופיות הדיון המשפטי. שכן, האזרח אשר פונה לבית המשפט הנכבד כדי שעניינו ידון לא נאלץ להתמודד עם השהיית הדיון בעניינו בשל חוסר סמכות.

 

ייעול המערכת המשפטית ועשיית הצדק היא נר לרגליי העוסקים במלאכה ופסק דין חשוב זה מהווה אבן דרך לייעול הליכי המשפט לטובת המתדיינים בכללותם. על אף שהסמכות אשר ניתנת בעלת ערך אשר לא יסולא בפז אולם טובת המתדיינים בכללותם בעלת ערך נעלה אשר לשם כך נקבע עקרון סופיות הדיון.