התובעת בוטחה על ידי הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן:"הראל") בביטוח המכסה תאונות אישיות (להלן:"הפוליסה"). התובעת נחבלה באירוע תאונתי במהלך חודש אוקטובר 2004 והגישה תביעתה לתגמולי ביטוח על פי הפוליסה בשנת 2009.

 

 

הראל טענה, בין השאר, כי דין תביעת התובעת להידחות על הסף מחמת התיישנות.

 

 

התובעת טענה, בין היתר, כי לא הייתה מסוגלת לדאוג לעניניה מחמת ליקוי נפשי ממנו היא סובלת ועל כן היא נכנסת לגדר סעיף 11 לחוק ההתישנות.

 

 

עוד טענה התובעת, כי את גורלה של טענת ההתיישנות יש לחתוך גם על פי מועד הגילוי של הקשר הסיבתי, המתבטא בגילוי בסיס רפואי - מדעי לקשר בין הנזק ובין התאונה.

 


בית המשפט פסק, כי הדיון בשאלת ההתישנות ככרוך בבירור עובדתי והכרעה בשאלה זו תינתן רק לאחר בירור מלוא העובדות בתיק זה.

 

בית המשפט אימץ הסדר פשרה שהושג בין הצדדים, לפיו חברת הביטוח הראל תפצה את התובעת בפיצוי בסך של 55,000 ש"ח בגין נזקיה הגופניים.


עודכן ב: 25/07/2013