חוק הגנת הדייר (נוסח משולב), תשל"ב – 1972 (להלן:"חוק הגנת הדייר") נחקק במטרה לאפשר לדיירים לקבל קורת גג שאינה שכירות קצרת מועד, כאשר השוכרים נהנים מתשלום דמי שכירות נמוכים לטווח הארוך.

 

 

החוק העניק הגנה לדיירים ומכאן שמו, יחד עם זאת הגנה שמאפשר החוק אינה מוחלטת ולמעשה תלויה בהתחייבויותיו ומילוי התחייבויותיו של הדייר כלפי בעל הנכס ובהתנהגותו לאורך תקופת מגוריו בנכס.

 

 

החוק קובע מתי ואיך ניתן לפנות דייר מוגן כאשר התנאי הראשון שנקבע בסעיף 131 לחוק הגנת הדייר הינה הפסקת תשלום דמי שכירות על ידי הדייר.

 

 

עילה זו הינה הראשונה אך המשמעותית ביותר הקבועה בחוק הגנת הדייר וכמובן שאינה היחידה, על כן ואין צורך להרחיב בנושא על חשיבות נשיאת התשלומים אם במסגרת דיירות מוגנת ואם במסגרת דיירות חופשית.

 

לאחרונה נתקלנו במקרה בו הדיירים טוענים כי בעל הנכס מסרב לקבל לרשותו את דמי השכירות הנקובים במסגרת הדיירות המוגנת והם למעשה חוששים כי בכך הם נחשפים לפינויים מן הנכסים.

 

 

בעלי נכסים רשאים לפנות את הדיירים מכוח העילות המנויות בסעיפי חוק הגנת הדייר ובחלק מן העילות הקיימות בחוק עליהם לעמוד בתנאים מקדימים ולהצביע על הנסיבות המיוחדות אשר בגינן הם זכאים לסעד של פינוי הדייר מן הנכס שבבעלותם. עם זאת, בעלי נכסים יצירתיים למדי יעשו לא מעט כדי להתאים את המציאות להוראות חוק הגנת הדייר על מנת לנסות לקבל צו פינוי נגד דייר.

 

בין בעלי הנכסים היצירתיים הללו יש גם מי שמסרב לקבל לרשותו את דמי השכירות החודשיים הקבועים בהסכם בין הצדדים כחלק מן הדיירות המוגנת, הכל במטרה להצביע על הפרות חוזרות ונשנות של הדייר ואי נשיאה בתשלומי השכירות החודשיים המהווה עילה לפינוי הדייר מן הנכס בהתאם להוראות חוק הגנת הדייר.

 

 

נשאלת השאלה, האם בכך אכן קיימת לבעל הנכס עילת פינוי?

 

 

בית המשפט נדרש לעתים לשאלה זו וכבר נפסק לא אחת כי דייר אשר יוכיח כי בעל הנכס סירב לקבל לרשותו את דמי השכירות החודשיים תעמוד לו הגנה מפני הפינוי מן הנכס. באמירה זו למעשה מאותת גם בית המשפט לבעלי הנכסים אשר מבקשים את פינוי הדייר אשר לטענתם, כביכול, הפר את ההסכם ולא שילם את דמי השכירות הנקובים, כי בדרישתם לפינוי תבחן שאלת תום ליבם ותיבדק השאלה האם אכן הדייר לא שילם את דמי השכירות או שמא הם אלו אשר מנעו ממנו מלקיים את תנאי ההסכם ביניהם והביאו אותו לנקודת ההפרה כביכול.

 

 

על כן, אנו ממליצים לנקוט בכל האמצעים הראויים להתנהלות מול בעל נכס על מנת שבבוא היום יהיה בידי הדייר את הראיות להצביע על הגנה מפני פינוי ולדוגמא הפקדת תשלומי דמי השכירות בחשבונו של בעל הנכס הגם שהוא מסרב באופן אישי לקבל את הכספים או לאשר את קבלתם ולשמור ליום הדין את שוברי ההפקדה. כל דרך בה יהיה להצביע על ניסיון לשלם את דמי השכירות לבעל נכס סרבן יש בה כדי להוות ראיה בבית המשפט ולהעמיד הגנה לדייר.
 


עודכן ב: 02/06/2013