פקודת הנזיקין מגדירה מהי עוולה המכונה מטרד ליחיד. למעשה מדובר בהפרעה לשימוש סביר במקרקעין של אדם על ידי חברו, המהווה עוולה נזיקית כלפיו. החוק מנסה ליצור איזון בין שני צדדים שלהם אינטרסים מנוגדים תוך ששניהם מבקשים ליהנות הנאה מלאה מזכויותיהם במקרקעין.

החוק מגדיר זאת כך: "מטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפוסים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם ; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד מטרד ליחיד אלא אם סבל ממנו נזק."

רעש וזיהום בלתי סביר כמטרד ליחיד

מעבר להוראות סעיף זה ישנם סעיפי חוק נוספים המגדירים סיטואציות ספציפיות כמהוות מטרד ליחיד. כך בחוק למניעת מפגעים סביבתיים המתייחס למטרדים כדוגמת רעש, ריחות וזיהום אויר חזקים או בלתי סבירים. כך גם חוק המקרקעין המתייחס להסגת גבול.

לדוגמא לעניין רעש, הותקנו תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), האוסרות על ביצוע פעולות מסוימות, המהוות פעילויות רועשות, באופן קבוע או בשעות מסוימות. ישנן הוראות מיוחדות הקובעות מפורשות מהו רעש חזק או בלתי סביר בדציבלים המותרים באזורים מסוימים תוך בחינת השאלה אם באזור מגורים או באזור תעשייה עסקינן.

אז מהי בעצם העוולה המכונה מטרד ליחיד?

עוולת המטרד מורכבת מכמה יסודות:

א. צורת התנהגותו או פעילותו של הנתבע , כלומר נדרשת פעילות היוצרת הפרעה (אם במסגרת פעילות אקטיבית, ניהול עסק או שימוש במקרקעין).

ב. מהות האינטרס של התובע, הניזוק. כלומר, פגיעה בשימוש הסביר של הניזוק במקרקעין שלו עצמו.

ג. מהות הפגיעה באינטרס המוגן. כלומר, נדרשת הפרעה של ממש לשימוש סביר ואשר ביהמ"ש בוחן אותה דרך עיניו של האדם הסביר.

ד. עילת התביעה לפיצויים מתקיימת רק במקרה בו נגרם נזק.

המחוקק קבע במסגרת הוראות חוק שלושה אופני פעילות של מי שייחשב כמעוול, כמזיק, אשר אחראי על ביצוע מטרד ליחיד והם:

- האפשרות הראשונה היא במקרה של התנהגות, כלומר, פעילות אקטיבית של המעוול הפוגעת בהנאת האחר. חשוב לדעת, אם ישנה דרך לנהל את הפעילות מבלי לגרום את ההפרעה - אזי אי נקיטה באמצעים סבירים למנוע או להקטין את ההפרעה יהווה שיקול בהכרעה אם הפרעה תיחשב בלתי סבירה.
- במקרה של שימוש במקרקעין תוך פגיעה בהנאה של האחר.
- במקרה של ניהול עסק תוך פגיעה בהנאת האחר.

 

המחזיק במקרקעין אחראי לכל הפרעה הנגרמת על ידו או ע"י שלוחיו

במסגרת ההוראה המתייחסת לשימוש במקרקעין, נקבע כי אחריות המחזיק במקרקעין משתרעת על כל הפרעה מפעילות המבוצעת על ידו או על ידי מי מטעמו כדוגמת קבלן מורשה מטעמו או כתוצאה ממצב או תנאים שנוצרו בקרקע ואלו אומצו ולא תוקנו באמצעים סבירים על ידי מי שייחשב במקרה כזה המזיק.

כאמור בהוראת החוק, נראה שאחריות בגין מטרד ליחיד אינה יכולה לקום בלי נזק, וכהגדרת נזק בפקודת הנזיקין נזק יכול להתבטא בין השאר בנזק פיסי למקרקעין, אי נוחות לרבות נזק גוף ויש מי שסובר שראוי שיהיה מדובר בנזק מתמשך בעוד מלומדים אחרים סבורים כי לא מן הנמנע שיהיה זה נזק חד פעמי.

בחינת השאלות האם מדובר בשימוש סביר ומהי עצמת הפגיעה הדרושה כדי להכיר בהיות הפגיעה תוצאה של מטרד, הינן תלויות בנסיבות כל מקרה אשר ייבחן לגופו לרבות בחינת השאלה מי הם הצדדים, משך הפגיעה ואופייה וההשפעה על חיי הסובלים מאותה הפרעה.

קללות השכנים נחשבות למטרד?

מטרדים יכולים להיות קשת רחבה של נושאים ותחומים. המכנה המשותף לכל המטרדים הוא מעשה אשר יש בו כדי להוות הפרעה של ממש להנאת האחר, מעשה הגורם חוסר נוחות לאדם אחר.

ומה בדבר קללות שמשמיע השכן באופן יומיומי לעבר שכניו ואשר מיועדות לאוזני שכניו בלבד ללא שמדובר בפרסום או הוצאת דיבה? עניין מסוג זה הובא להכרעה בפני בית המשפט הנכבד אשר קבע כי דבר הקללות היומיומי מובא לידיעת השכן אליו מכוונות הקללות ולידיעתו בלבד ומשכך אין מדובר בהוצאת דיבה אך הדבר מהווה מטרד משום שיש בהתנהגות זו כדי להוות הרעה של ממש לשימוש השכן בביתו או בחצרו הואיל ומדובר בהשמעה חוזרת ונשנית של קללות, שוב ושוב, מדי כמה ימים, בשעות שונות, למשך תקופה ארוכה. התנהגות זו פוגעת בהנאת החיים ועולה כדי מטרד.

כך יהיה הדין ככל הנראה במקרים דומים של הפרעות חוזרות ונשנות שעוסקות ברעש או בריחות או בזיהום אוויר לדוגמא כאשר השכן עושה בחצרו "על האש" באופן יומיומי והריחות והעשן מגיעים לחצרו של השכן ופוגעים בהנאתו מחצרו הוא והוא נאלץ לסגור את חלונות ביתו באופן קבוע.

חשוב לדעת כי המחוקק מעניק בפקודת הנזיקין הגנות למי שחשוף לתביעה בגין מטרד ליחיד ואלו הן:

א. במקרה שהמעשה עליו מתלונן התובע נעשה על פי תנאי חוזה או הסכם המחייב את התובע עצמו ופועל לטובת הנתבע.

ב. המטרד היה קיים לפני שהתובע תפס או רכש את המקרקעין הנדונים.

הערה:
רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה.

הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.