לא אחת מגיעה לפתחו של בית המשפט השאלה האם אירוע מסוים או סדרת אירועים מהווה את הגורם למחלה ממנה סובל התובע. שאלה זו נדונה בפני בית המשפט לעתים קרובות בשאלה האם קיים קשר סיבתי בין הפגימה הרפואית לבין אירוע חבלתי או עבודה כלשהי למשל זו הכרוכה בחשיפה לחומרים רעילים וכו'.


בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט האזורי לעבודה בתל אביב מיום 16.11.12 נדרש בית המשפט להכריע האם מחלת הפרקינסון וכן התסמינים הנפשיים הנוספים מהם סובל התובע נובעים, לפחות בחלקם, מחשיפתו במסגרת עבודתו לחומרים כאמור ומשכך - האם יש להכיר בהם כתאונת עבודה כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק").


בפסק דין זה עושה בית המשפט אבחנה שבין סיבתיות עובדתית לבין סיבתיות משפטית לאור דיני הנזיקין ומטרות החוקים בדיני הנזיקין והביטוח הלאומי.


בתחום זה, כמו בתחומים אחרים המגיעים לדיון בבית המשפט, ישנו חסר מחקרי בכל הנוגע לעצם האפשרות של גרימת הפגימה מן הסוג המובא לשולחנו של בית המשפט כתוצאה מאירוע חבלתי או כתוצאה מאופי עיסוקו של התובע. חסר מחקרי זה מביע לסיבתיות עובדתית מדעית עמומה שהרי אין די מחקרים מדעים שיה בהם כדי לקבוע מוסכמה מדעית באשר לשאלת הקשר הסיבתי.


במקרים אלו הן הפסיקה והן הספרות המשפטית הכירו בעובדה כי בנסיבות שכאלו, אין באותה סיבתיות מדעית עובדתית עמומה להכריע את שאלת הקשר הסיבתי ולבטל אותה וזאת בפרט משמדובר בעמימות הנובעת בשל העדר מחקרים מדעיים בתחום.


מכאן מוכרת אבחנה בדיני הרשלנות ובדיני הנזיקין הקובעת סיבתיות משפטית שאינה מצויה בהכרח בחפיפה עם הסיבתיות העובדתית – מדעית.


הסיבתיות המשפטית מושפעת משיקולים ערכיים שנועדו להגשים את מטרת החוקים הסוציאליים שבדיני הנזיקין, הרשלנות והביטוח הלאומי, חלוקת סיכונים הוגנת, הרתעה יעילה ושיקולים נוספים העומדים בסיסו של המשפט הנזיקי.


בפסיקת בית המשפט העליון נקבעו קריטריונים על פיהם על בית המשפט לדלות מעדויות המומחים המדעיים אשר בדקו את התובע את התשובה לשאלת קיומו של קשר סיבתי משפטי הנמדד באמות מידה שונות, מחמירות פחות מאלה אשר ננקטות במדע הרפואה. בית המשפט העליון קבע אבחנה מושגית בין שתי שיטות שונות לבחינת הקשר הסיבתי: השיטה האחת – אותה כינה "מתמטית", המשמשת נר לרגליו של המחקר המדעי והשניה אותה כינה "הסתברותית אינדוקטיבית" אותה אף אמץ באותו עניין.


הגמישות הנהוגה בדיני הנזיקין נהוגה ביתר שאת בהתייחס לדינים בתחום הביטחון הסוציאלי היינו תאונות עבודה והכרה בנכות על ידי המוסד לביטוח לאומי וזו למעשה מבטאת את ההכרה באחריות החברתית והמוסרית כלפי מי שנפגע במהלך עבודתו ולדאוג לרווחתו ולהעניק לו תנאים עדיפים.


בבחינה שאלת הסיבתיות המשפטית בית המשפט יבחן את המחקרים הקיימים בתחום הרפואי הרלבנטי אך מנגד יבחן את דעות המומחים אשר בדקו את הנפגע עצמו וכל זאת אל מול בחינת התובע עצמו, עברו הרפואי, גילו, אופי עבודתו ואופי התלונות הרפואיות והממצאים הרפואיים מהם הוא סובל.


עובדים רבים בענפים מגוונים במשק, הן בתעשיה והן בחקלאות, נחשפים לחומרים כימיים ו/או רעילים אשר להם השפעה הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך על בריאותם של העובדים ויש שבית המשפט יכיר בחשיפה זו כגורם הישיר להופעת הפגימה ממנה סובל התובע. אף אם אין תמיכה מדעית לקשר סיבתי ישיר בין החשיפה לחומרים ובין הפגיעה הרפואית ממנה סובל התובע, בית המשפט יבדוק האם בחשיפה זו היה כדי להוות תרומה להחמרה ולביטוי הקליני הקשה שלה.


בכל מקרה שבו עובד סובל ממחלה כלשהי אשר המומחים מתקשים למצוא את הקשר הסיבתי בין המחלה ובין העבודה, יש לערוך בחינה של הקשר הסיבתי המשפטי ורצוי להיוועץ בעניין זה בנוסף למומחים הרפואיים גם ביועץ משפטי.

הערה – האמור לעיל איננו יעוץ משפטי ואיננו תחליף לייעוץ משפטי פרטני ולא מהווה בשום אופן המלצה לפעולה ע"י עו"ד זה או אחר או להימנע מפעולה. כל פעולה ו/או אי פעולה שתנקוט/י בעקבות פנייתך זו הנה על אחריותך בלבד. הדברים נכונים למועד כתיבתם ועלולים להשתנות מעת לעת.