הנחת המוצא החוקית בישראל היא כי "כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר-לידתו ועד מותו". הנחה זו מופיעה במילים האלו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב – 1962. החוק מוסיף וקובע כי קטינים ועד גיל 18 אינם בעלי הכשרות המשפטית המוגמרת וממנה להם באופן טבעי את הוריהם הטבעיים כאפוטרופוסים על גופם ורכושם.


בחלקו השני של המאמר, אנו נעסוק בסוגים השונים של האפוטרופוסים הממונים על ידי בית המשפט לענייני משפחה ומשמעות המינוי.


אפוטרופוס לרכוש - אפוטרופוס לגוף


אפוטרופסות טבעית של הורה על קטין חלה הן על רכושו של הקטין והן על גופו.


כאשר עוסקים במינוי אפוטרופוס על ידי בית המשפט, יש אפשרות כי המינוי יהיה רק לגופו של החסוי או לרכושו של החסוי או גם על רכושו וגם על גופו של החסוי והכל תלוי בנסיבות האובייקטיביות של החסוי והצרכים שלו.


פיקוח בית המשפט והרשויות


בית המשפט הרשויות במדינה אמונים על פיקוח האפוטרופוס ולוודא כי זה אכן פועל לטובתו של החסוי. החוק קובע כי ישנן עסקאות אשר הקטין או החסוי אינם יכולים לערוך באמצעות אפוטרופוס ללא שזה קיבל את אישורו של בית המשפט כדוגמא – עסקה במקרקעין או בניהול כספים בחשבונות הבנק אשר אינם ניהל שוטף של הכספים.


בית המשפט בוחן את טיב העסקה וכן האם היא לטובת החסוי ויכול שיתערב ויקבע כיצד אלו ינוהלו והכל לשם טובת החסוי/קטין.


ככל שהמינוי הינו על רכושו של החסוי הבגיר, יש הכרח בניהול חשבון בנק נפרד על שם החסוי על מנת ליצור הפרדה בין כספי החסוי וכספי האפוטרופוס ולוודא כי הכספים של החסוי הם לטובתו, וטובתו בלבד. כמו כן יש צורך ליתן מדי שנה דיווח לאפוטרופוס הכללי בדבר כספי החסוי וניהולם. דיווח זה מכונה פרטה.


חשוב לדעת


כאשר מדובר בקטין בעל צרכים מיוחדים אר מתקרב לגיל 18, רצוי להגיש את הבקשה למינוי אפוטרופוס בסמוך לגיל 18 על מנת שלא לעכב את הליך המינוי אשר יכול להימשך מספר חודשים ולבקש צו זמני עד למינוי הקבוע.


מינוי אפוטרופוס יכול כאמור להיות זמני אך יכול ויהיה קבוע. המינוי יכול להיות בהסכמת בני המשפחה ולעתים יכול ויהיה לאחר ויכוח מר אשר יפלג את בני המשפחה ומכך רצוי להימנע ככל שניתן.


ניתן להתמנות כאפוטרופוס ביחד עם בן משפחה נוסף כדוגמת שני ההורים של החסוי או שני אחים להורה אחד. הכל ייבחן לטובת החסוי. ככל שלא תהיה הסכמה בין בני המשפחה, יהיה קושי למנות מי מבני המשפחה כאפוטרופוס והפתרון שנמצא במסגרת החוק הוא כי במקרים מסוימים המינוי יהיה על ידי גורם חיצוני כדוגמת עמותות אשר תפקידם להוות אפוטרופוס לחסוי. וכדאי לדעת כי יש משפחות אשר מעדיפות כי גורם חיצוני וניטרלי ינהל את רכושו של החסוי אם בשל נוחיות, אם בשל אי הסכמה בין בני המשפחה ואם בשל אי יכולתם האישית לנהל את חייו ורכושו של החסוי עצמו.


ככל שמצבו של החסוי מאפשר לו לדאוג לענייניו לאחר שניתן צו אפוטרופסות בשל שיפור במצבו הנפשי או הגופני, אין מניעה לפנות לבית המשפט בבקשה לביטול הצו ולהציג חוות דעת רפואית עדכנית בהתייחס לאמור.

הליך המינוי של אפוטרופוס יכול ויהיה מורכב וארוך ועל כן ראוי לבחון את כל ההיבטים שבמינוי טרם הפניה לבית המשפט עם עו"ד הבקיא בתחום אשר יכול להסביר את משמעויות המינוי, לסייע ולייצג במידת הצורך הן בעריכת כתבי הטענות והן בהופעה בדיונים המתקיימים בבית משפט לענייני משפחה.

 


עודכן ב: 23/02/2015