חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו- 1996 (להלן:"חוק המתווכים") אוסר על עיסוק בתיווך בעסקאות מקרקעין ללא רישיון. סעיף 2 לחוק המתווכים קובע, כי:"לא יעסוק אדם בתיווך במקרקעין, אלא אם כן הוא בעל רשיון ובהתאם להוראות חוק זה".

 

 

סעיף 14 לחוק המתווכים מגדיר את הדרישות המצטברות שעל מתווך לעמוד בהן על מנת שיהא זכאי לדמי תיווך, כדלקמן:

 

 

1. הוא היה בעל רישיון לעסוק בתיווך על פי הוראות חוק המתווכים עת עסק בתיווך במקרקעין.

2. הוא מילא אחר הוראות סעיף 9 – דהיינו, שבעת עסקת התיווך המתווך דאג לכך שתהיה הזמנה בכתב על פי דרישת התקנות חתומה על ידי הלקוח לביצוע פעולות התיווך.

3. הוא היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב.

 

 

בתאמ 151230/09 יחיא רביזדה נ. ישראל מזל טוב, קבעה כבוד השופטת כוכבה לוי, כי הוראת סעיף 9(א) לחוק המתווכים הנה קוגנטית ואינה מאפשרת להשלים את פרטי הסכם המתווך הרלוונטיים בעל פה או "מכללא".

 

 

מעיון בהוראותיו של סעיף 9(א) לחוק המתווכים עולה, כי מתווך לא יהיה זכאי לדמי תיווך אלא אם פעולת התווך כללה הזמנה בכתב שבה "נכללו כל הפרטים" כפי שקבע שר המשפטים.

 

 

תקנה 1 לתקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב), תשנ"ז – 1997 קובעת, כי:

 

"פרטי חובה בהזמנה לביצוע פעולות תיווך במקרקעין לפי סעיף 9(א) לחוק המתווכים יכללו לפחות הפרטים הבאים:

(1)שמות, כתובות ומספרי זיהוי של המתווך ושל הלקוח;

(2) סוג העסקה שפעולת המתווך מבוקשת לגביה, כגון:"שכרות", "מכירה";

(3)תאור הנכס נושא פעולת התיווך;

(4) מחיר העסקה המבוקשת בקירוב;

(5) הסכום המוסכם של דמי תיווך וכו'"...

 

 

לסיכום, רצוי להקפיד על מילוי הפרטים כפי שבא ביטויים בתקנות עת מחתימים לקוח על כתב הזמנה למתן שירותי תיווך.

 

 

 

 

הערה:


רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.