התפטרות המזכה בפיצויי פיטורין – הרעה מוחשית בתנאי העבודה

העקרון המנחה בדיני העבודה בנושא תשלום פיצויי פיטורין הוא כי המעביד מחויב בתשלום פיצויי פיטורין במקרה בו הוא פיטר את העובד וכי הוא אינו מחויב בתשלום פיצויי פיטורין במידה והעובד התפטר מרצונו.
 

 

למרות עקרון זה, ישנם מספר יוצאים מן הכלל ובמאמר זה אגע באחד מהם והוא המקרה בו המעסיק משנה את תנאי הסכם העבודה באופן חד צדדי וגורם להרעה מוחשית בתנאי העובד. ( קיצוץ שכר, הוספת שעות עבודה, וכו. )

 

 

על פי הדין והפסיקה, אם לא נקבע אחרת בחוק או בהסכם עבודה, אישי או קיבוצי – המעביד רשאי לפטר את העובד בכל עת, ובלבד שהפיטורים נעשים בתום לב על פי אמות המידה שפורטו בפסיקה, ותוך מתן הודעה מוקדמת כדין. ואולם, אם בחר המעביד שלא לנתק את יחסי העבודה, אלא להמשיך ולהעסיק את העובד – אין המעביד רשאי, באופן חד-צדדי, לשנות תנאי מתנאי העבודה ולהרע בכך את תנאי העובד, דוגמת שכרו המוסכם של העובד על פי חוזהו – ללא קבלת הסכמתו של העובד.

 

יוצא, איפוא, כי מעביד אינו יכול לשנות באופן חד-צדדי הוראה בחוזה העבודה, ואם עשה כן - הדבר מהווה הפרת חוזה מצד המעביד. הפרה זו מזכה את העובד בסעדים משפטיים, אשר ביניהם הזכות להתפטר ולדרוש פיצויי פיטורין.

 

המעביד אינו רשאי לשנות הוראה בחוזה ללא הסכמת העובד, ואם עשה כן – העובד זכאי לדרוש מן המעביד להמשיך ולקיים את החוזה הקיים, ללא שינויים, או "להתפטר בדין מפוטר" עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה – ולקבל פיצויי פיטורים כאילו פוטר.

 

למרות זאת, במידה והעובד מתמהמה ולא מגיש תביעה או לא מתפטר בתוך 8 חודשים ממועד תחילת ההרעה בתנאים, רואים את העובד, בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה בפרשת גולן (דב"ע נד3-86/ יוחנן גולן - אי.אל.די בע"מ, פד"ע כז 270), כמי שהסכים, בהתנהגותו, לתנאי החוזה החדש, וכמי שמנוע מלטעון, בדיעבד וכעבור זמן, כנגד השינוי.

 

נמצא, איפוא, כי על פי הפסיקה הקיימת, במצב שבו המעביד הרע את תנאי עבודתו של העובד, ללא קבלת הסכמתו המפורשת, והעובד המשיך לעבוד (תוך או ללא מחאה) – המעביד יהיה חשוף, לכאורה, לסיכון, כי במהלך תקופת-ביניים של פחות משמונה חודשים (על פי הפסיקה דהיום) - העובד יהיה זכאי לתבוע, ולקבל, מן המעביד את ההפרשים, שנשללו ממנו עקב ההרעה החד-צדדית בתנאי עבודתו (ויתכן שגם פיצויי הלנת שכר בגין הפרשים אלה), או להתפטר בדין מפוטר – ולקבל פיצויי פיטורים.

 

לכן, נראה כי בנסיבות כאלה, רצוי למעביד להגן על עצמו כנגד תביעה באמצעות קבלת הסכמה מפורשת, בכתב ובחתימת העובד, להרעת תנאי עבודתו, וזאת – עוד לפני ביצוע ההרעה בתנאים, או מייד לאחריה.

 

לעובד אשר הרעת תנאי עבודתו נעשתה ע"י המעביד שלא בהסכמתו ובאופן חד צדדי, חובה לפעול ולהגיש תביעה כנגד מעסיקו ו/או להתפטר מעבודתו בתוך 8 חודשים כך שלא יתפרש כי הסכים להרעת התנאים ויהיה זכאי לקבל את כל ההפרשים המגיעים לו ופיצויי פיטורין.

 

 

המידע לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי או חוות דעת משפטי

 

שמואל פז משרד עורכי דין ונוטריון, איתך לאורך כל הדרך !

 


עודכן ב: 25/07/2013