המכון הרפואי לבטיחות בדרכים

 א. מבוא:

  

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים ובקיצור המרב"ד הינו הגוף הרפואי המוסמך לערוך בדיקות רפואיות עבור רשות הרישוי. הסמכות הוקנתה למכון בצו שר הבריאות (1980) ובתקנות התעבורה.בסמכות רשות הרישוי לקבוע, כי רישיונו של אדם לנהיגה יפסל, עפ"י הוראות שנקבעו בפקודת התעבורה, וזאת אף ללא קשר לפסילת רישיון נהיגה ע"י בית-המשפט, לאחר הרשעה בעבירת תעבורה.

  

כך למשל, בהתאם לסעיף 51 לפקודת התעבורה, רשאית רשות הרישוי לפסול אדם מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה מסוימת או לצמיתות, אם היא משוכנעת שבעל רישיון הנהיגה איננו ראוי לנהוג מחמת כושר נהיגה לקוי. הפסילה יכולה להיות לצמיתות, לתקופה מסוימת, או עד למילוי תנאים שייקבעו בהחלטה.

  

כמו כן, סע' 52 שעוסק בהתליית רישיון מטעמי בטיחות מאפשר לרשות לפסול אדם לנהיגה, אם היא סבורה, כי בדרך נהיגתו יש משום סכנה לבטיחות התנועה. במקרה שכזה הרשות רשאית לצוות על התליית הרישיון עד שיעבור בחינות ובדיקות רפואיות ויימצא מתאים לנהוג ברכב.

  

בנוסף,סע' 53 מאפשר לרשות הרישוי גם להתנות תנאים ברישיון נהיגה, אם היא סבורה שיש בהם צורך מחמת כושר נהיגה לקוי של בעל הרישיון.כדי להפעיל את סמכויות הפסילה בפועל נעזרת הרשות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים.

   

רשות הרישוי עלולה להפעיל את סמכותה הנ"ל, במקרים הבאים:

 

מבקשי רישיון נהיגה לרכב ציבורי ומשא כבד מאת משרד הרישוי, נהגים אשר נשללו בגלל נהיגה בשכרות או סמים על-ידי משרד הרישוי. כמו כן, עברייני תנועה רצידיביסטים לאחר תום שלילה - על-ידי משרד הרישוי, נהגים שהיו מעורבים בתאונות דרכים, נהגים שהיו מעורבים בעבירות תעבורה חמורות והורשעו על-ידי בית המשפט, נכי משרד הביטחון, נכים – המוכרים על ידי המוסד לביטוח לאומי
משתמשי /מורשעי סמים ו/או אלכוהול שהורשעו על-ידי ביהמ"ש.

 

בנוסף, מבקשי /מחזיקי רישיון נהיגה עם בעיות בריאותיות מופנים ע"י משרד הרישוי לבדיקות במרב"ד וכן נהגים שמפאת גילם מחויבים בבדיקת ביקורת מטעם המרב"ד.גם אנשים שנמצאו לא כשירים לשירות צבאי עקב בעיות נפשיות ו/או רפואיות מוזמנים לבדיקות במרב"ד.ערוץ נוסף למידע על נהגים ונוהגים הוא מכוח חובת דיווח רופא לפי סע' 12בפקודת התעבורה

  

ב. המרב"ד – תפקידיו, ודרכי פעולתו:

  

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) הינו הגוף הרפואי המוסמך לערוך בדיקות רפואיות עבור רשות הרישוי.המרב"ד עוסק ברפואה ופסיכולוגיה תעבורתית, וככזה - נערכות בו בדיקות רפואיות ומבדקים פסיכולוגיים.

  

בין תפקידיו של המרב"ד נמנים מתן המלצות לרשות הרישוי על כשירות רפואית לנהיגה (לפי סוג רכב) ושיפור עצמאותם של נכים ע"י התאמת אביזרי נהיגה ורכב למגבלותיהם הרפואיות.

 

לצורך קביעת התאמת אישיותו של הנהג הנבדק לנהיגה עורך המרב"ד, לנבדק, מבחני אישיות, וכמו כן, עשוי המרב"ד להפנות את הנהג הנבדק לביצוע בדיקה אצל מכונים או רופאים מומחים מטעמו.

  

לאחר עריכת בדיקות מטעמו, נותן המרב"ד את המלצותיו בנוגע לשני תחומים האחד, בדיקה קלינית בפן הפיזיולוגי. השני בפן הנפשי.

היבט רפואי (פיזיולוגי): מדובר בבעיות רפואיות-פיזיות של הנהג, כגון: בעיות ראייה, אפילפסיה ושיתוקים; במידת הצורך נערכות לפונים בדיקת שליטה המתייחסת ליכולת הפיזית לנהוג.

היבט רפואי (נפשי): מדובר בבדיקות אשר מתבססות על הערכות פסיכולוגיות הנשענות על מידע רפואי, עבר פלילי-תעבורתי וסוג הרישיון המתבקש; במידת הצורך ערכים לפונים מבחנים פסיכו דיאגנוסטיים אשר למושג "אי התאמה אישיותית", הרי שמושג זה מתבסס על הערכה פסיכולוגית בדבר מצבים פסיכולוגיים שנמצאו קשורים למידת הסיכון בנהיגה, כגון: נטייה אנטי-נורמטיבית, התנהגות אימפולסיבית, תוקפנית ולקיחת סיכונים.

  

ג. החלטת המרב"ד ותוקפה:

  

החלטת המרב"ד לעניין כשירות רפואית לנהיגה הינה כאמור המלצה בלבד. לרשות הרישוי יש שיקול דעת האם לקבלה או לשנותה כולה או חלק מתנאיה. יצוין, כי רופאי המרב"ד רשאים לשקול בהמלצתם, מידע מן המרשם הפלילי לגבי מבקש או בעל רישיון. כמו כן, המרב"ד יכול לבקש ממי שהוזמן לבדיקה להמציא לו מידע רפואי ו/או מידע אחר, לעבור בדיקות במרב"ד עצמו ו/או בדיקות משלימות חיצוניות.

 

ניתן להעביר למרב"ד כל חומר רפואי או אחר שבידי הנהג הנבדק. כמו כן, ניתן להעביר חוות דעת רפואית מתאימה לעניין הכשירות לנהיגה. המרב"ד יביא את החומר הרפואי המועבר במסגרת שיקול דעתו, בעת מתן המלצתו אך אינו מחויב לקבלו, שכן, כאמור לעיל, הוא מבצע בדיקות באופן עצמאי.

  

לאחר, קבלת החלטה בעניינו, תיידע רשות הרישוי את הנהג הנבדק בדבר תוכן ההחלטה. באם החליטה הועדה לפסול את רישיון הנהיגה תוצאות הבדיקה הרפואית, שנערכה לנהג, ממצאיה ונימוקיה, לא נמסרים באופן אוטומטי לנהג הנבדק, ויש לבקש מן המרב"ד לקבלם.

 

במקרה בו, החליטה רשות הרישוי לפסול רישיון נהיגה, תקפה החלטה זו לשנה, אשר לאחריה מתחדשת הפסילה, אלא אם כן, פונה הנהג לרשות הרישוי בבקשה להשבת הרישיון. בעקבות בקשתו יופנה הנהג ע"י רשות הרישוי לבדיקה נוספת במרב"ד.

  

יוער, כי מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם בו נערכות בדיקות מסוג זה, שכן, רוב מדינות העולם, מפנות את הנהג לרופא המטפל ומבקשות את חוות דעתו המקצועית, כל אימת שמתעורר חשד לבעיה נפשית.

  

ד. ערעור על החלטות המרב"ד:

  

על פי הקבוע בסע' 55א' לפקודת התעבורה, ניתן להגיש ערר על החלטת רשות הרישוי בתוך 30 יום. הערר יוגש לועדת ערר של משרד הבריאות שמקום מושבה בבית החולים תל השומר, ובה יושבים שלושה רופאים. את הערר רצוי להגיש באמצעות עורך דין, ולפי העניין, לצרף אליו חוות דעת רפואית או אחרת מטעם הנהג ומסמכים וראיות שיכולים לתמוך בטיעונים שבבסיס הערר. ועדת הערר רשאית לאשר את החלטת הרופא המוסמך, לשנותה או לבטלה או להורות על בדיקה מחודשת בידי הרופא המוסמך של מבקש רישיון הנהיגה או של בעל רישיון הנהיגה.

  

במקרה בו, דחתה ועדת הערר את הערר בלי שקבעה מועד לבדיקה מחודשת, תיערך הבדיקה כאמור רק לאחר שחלפה לפחות שנה מיום שניתנה ההחלטה של ועדת הערר. יצוין, כי החלטת וועדת הערר, הינה החלטה מנהלית לכל דבר ועניין, וככזו, הינה כפופה לביקורת שיפוטית, ומחויבת במתן זכות עיון, זכות טיעון, סבירות, הגינות וכיו"ב.

  

על החלטת הועדה ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 10 ימים מיום קבלת ההודעה על ההחלטה. לפי החוק, הערעור יהיה על שאלות משפטיות בלבד.הסמכות לדון בערעור זה, תהיה נתונה לבית המשפט לעניינים מינהליים (בימ"ש מחוזי).

  

ה. המרב"ד בראי הפסיקה:

  

בתי המשפט מכירים מחד בחשיבות פעולת המרב"ד, ובנחיצותה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בפס"ד עמנ 422/04 רבוך יהושע נ' מ"י מיום 21/2/05, שם אמר כב' הש' שפירא:

  

"יש לאזן בין זכותו של המערער לנהוג ועל מקור פרנסתו לבין זכותו של הציבור לביטחון ולשמירה על גופו ורכושו, לרבות להגנה מפני נהג העלול לסכנו..."

  

ומאידך, בתי המשפט גם מותחים ביקורת על פעילות המרב"ד, ומבקשים לרסנו, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בעמנ (י-ם) 210/02 פלונית נ' משרד התחבורה, רשות הרישוי מיום 3/3/03 שם, קובע כב' הש' דרורי:

  

"... ראו עצמם הפסיכולוגים בני חורין לנתח את אישיותה של המערערת ולאור זאת לקבוע קביעות ביחס לכושרה לנהוג. המתבונן בחוות הדעת כולן ... ובהחלטות ועדת הערר, יכול להתרשם כי מדובר במצב בו פסיכולוגים או פסיכיאטרים מתנהגים במידה רבה של פטרנליזם, ואף בקורטוב - אם לא למעלה מזה - של גבהות לב. הם קובעים או מתיימרים לקבוע כי תכונות הנרציסטיות או המניפולטיביות, שחלק לא מבוטל מבני אנוש ניחנים בהן, במידה זו או אחרת, הן כה שליליות, שבגינם ראוי לפסול את בעלי תכונות אלה מלנהוג ברכב. הם אלה אשר מחלקים ציונים לבני אנוש כיצד אלה יתגברו על משברים בחייהם ... במקרה שלפנינו, עולה כי רשות הרישוי, המכון לרפואה בדרכים וכן ועדת הערר רואים חירות לעצמם להרחיב את סמכותם ולשלול רישיונות נהיגה באופן רחב יחסית ..."

  

מכאן, שחשד למסוכנת נהיגתו של נהג פלוני אינה מספיקה על מנת לשלול את רישיונו של נהג, עפ"י הפסיקה נדרש חשש ממשי למסוכנות מהמשך נהיגתו.

  

המאמר נכתב ע"י עו"ד דורון ויגלר העוסק בתחום דיני התעבורה.

 

עודכן ב: 06/07/2015