עובדים רבים חשופים מדי יום לרעש מזיק במקום עבודתם, בעיקר בשל אופי העבודה, לדוג’ עובדי מוסך, נגרים, מסגרים, חרטים, עובדי קשר, עובדי ירי, פחחים, עובדי דפוס, וכיו"ב.

פגיעה בשמיעה יכולה לבוא לידי ביטוי, בין היתר, בירידה בשמיעה, צפצופים בלתי פוסקים באוזניים (טנטון), פגיעה בשווי משקל ויציבות ( נזק ווסטיבולרי ) וכו’.

מקום העבודה אמור לספק לעובד תנאי עבודה הולמים, אשר לא יפגעו בבריאותו. ככל שהעבודה מבוצעת בתנאי רעש, על המעביד לספק לעובדים, אוזניות, אטמים וכיו"ב. כן עליו לדאוג כי תהא ביקורת במפעל אחת לשנה לפחות, לביצוע ניטור רעש.

בנוסף על מקום העבודה לקיים בדיקות שמיעה תקופתיות, כנדרש על פי חוק, לעובדיו החשופים לרעש מתמשך ומזיק.
תביעה לביטוח הלאומי

בתקנות הביטוח הלאומי נזכר כי על מנת שנזק שמיעה יוכר כמחלת מקצוע יש להוכיח קיומם של שניים: האחד, עבודה ממושכת בתנאי רעש ממוצע ומשוקלל של - 85 דציבל לפחות. והשני, בעקבות החשיפה הממושכת לרעש נגרמה לעובד ירידה בשמיעה בתדירויות הדיבור, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים.

טנטון

על מנת שטנטון עקב חשיפה לרעש מזיק ייחשב כפגיעה בעבודה, יש להוכיח כאמור ירידה בשמיעה בתדרי הדיבור בשיעור של 20 דציבל לפחות, וכן כי כושר השמיעה בתדרים הגבוהים פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אוזן, הטנטון תועד לראשונה ברשומה רפואית לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק והפגיעה חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי שתועדו ברשומה רפואית.

הכרה בליקוי שמיעה ובטינטון

ככל שביטוח לאומי יכיר בתביעתו של העובד לליקוי שמיעה כמחלת מקצוע, יהא זכאי לזכויות המוענקות לנפגעי עבודה כדמי פגיעה, וגמלת או מענק נכות,

כך גם זכאי הנפגע לזכויות נוספות , טיפול רפואי בגין מחלתו, ריפוי החלמה ושיקום מקצועי.

תביעה נוספת מלבד ביטוח לאומי

בנוסף יש לבדוק האם יש מקום לתביעה גם נגד המעביד - תביעה נזיקית.


כדאי להיוועץ בעורך דין גם על מנת להכין את התביעה לביטוח לאומי שהינה תביעה מורכבת, וגם על מנת לבדוק אפשרות לתביעה נזיקית.