במסגרת החלטה אשר ניתנה על ידי שופטת בית משפט השלום בפתח תקווה, ריבה שרון, ניתן צו לחשוף פרטי גולש באינטרנט אשר כנגדו הוגשה תביעה בעילת לשון הרע והוא הנתבע בתובענה העיקרית.

 

התובע, צלם חתונות במקצועו, צילם את חתונתם של הנתבע ואשתו. לנוכח אי שביעות רצונו של הלקוח מעבודתו של הצלם, הוגשה תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות, שם נמצא כי הצלם פעל ללא דופי ונקבע כי הצלם פעל במיומנותו במקצועיות. יחד עם זאת הוטל על הצלם לשלם ללקוח סך של 1,500 ש"ח עבור עגמת נפש.

 

מיד לאחר שניתן פסק הדין במסגרת בית המשפט לתביעותקטנות, הצלם הבחין כי פורסמו ידיעות נאצה כנגדו באתרי האינטרנט השונים, כאשר שמושל הלקוח הלא מרוצה חתום עליהם. הצלם פנה אל הלקוח בבקשה לפצותו, אך הנתבע טען כיהוא סיפר עובדות נכונות ואין בכך משום לשון הרע.

 

על כן, הצלם הגיש תביעה בעילת לשון הרע כנגד הלקוח,מאחר ועל פי טענת התובע, יש בידיעות הפוגעות כדי לפגוע בשמו הטוב ובפרנסתו.

בעקבות הכחשתו הגורפת של הנתבע את דבר היותו המפרסם שלהידיעות הפוגעות במסגרת כתב ההגנה מטעמו, הוגשה הבקשה למתן צו לחשיפת פרטי גולש .

 

לטענת התובע, אשר יוצג ע"י עו"ד יערה פיקר, הנתבע הודה בפניו כי הוא פרסם את הידיעותה פוגעות באתרי האינטרנט, ורק לאחר הגשת כתב התביעה כנגדו, חזר בו הנתבע מהודאתו. על כן, טען התובע, כי חשיפת פרטי הגולש, בנסיבות העניין, תשפוך אור על נסיבות המקרה, ואין בהן כדי לכרסם בהלכת מור אשר קבעה כי האיסור לחשיפת פרטי גולש מתייחס לחושף אנונימי בלבד.

 

זאת ועוד טען התובע כי מהותו של הצו שונה למן הצו שבו קשב הלכת מור, מאחר ובענייננו מבוקש לערוך הצלבה בינארית בלבד בין כתובות המייל וכתובת ה- IP שלהנתבעים לבין הכתובות המופיעות באתרי האינטרנט.

 

הנתבע, טען מאידך, כי לנוכח הלכת "רמי מור" קיים איסור גורף על חשיפת פרטי גולש באינטרנט.

 

בית המשפט קבע באותו עניין, כי "באיזון בין זכות המבקש לחשיפת פרטי הגולש האנונימי לבין זכות הנתבע והאינטרס הציבורי באשר לשמירה על פרטיותו ובחובה- אף ההגנה על האנונימיות של הגולשים ברשת, גוברת בעניינו זכות התובע המבקש להגן על שמו הטוב ועל פרנסתו התלויה בה.

 

הואיל והבקשה למתן צו אינה לחשיפת פרטי גולש אנונימי, שאין בידו להתנגד לבקשה מעין זו, הרי שיש לאבחן בנסיבות ענייננו את הלכת מור". (ת.א. 14089-08-08)
 


עודכן ב: 19/07/2015