יהודים או צאצאים של יהודים בתפוצות שמעוניינים לעלות לישראל יכולים לעשות זאת מכוח חוק השבות. במשרד עורכי דין כהן דקר פקס וברוש אנו מתעסקים בפניות רבות הקשורות לעלייה.


במאמר זה נציג מקרה יוצא דופן אשר הגיע לפתחו של בג"ץ - אדם יהודי אשר ביקש לעלות לישראל מכוח חוק שבות, אולם משרד הפנים טען כנגדו כי טבל לנצרות, לכן אינו זכאי לעלות ארצה, אולם הוא טען בתשובה כי הטבילה הייתה למראית עין בלבד וממילא שב לקיים אורח חיים יהודי.


מי זכאי לעלות לישראל על פי חוק השבות?


על פי חוק השבות אדם שהוא יהודי או קרוב משפחה של יהודי זכאי לעלות לישראל מכוח חוק השבות. לפי חוק זה אדם ייחשב ליהודי במידה והוא נולד לאם יהודייה או שנתגייר בתנאי שהוא אינו בן דת אחרת. כלומר, אדם לא יוכר כיהודי על אף שהוא נולד לאם יהודייה אם המיר את דתו. ואכן, משרד הפנים אינו מאפשר לאנשים שנולדו להורים יהודיים אך כיום הוא בן דת אחרת לעלות לישראל מכוח חוק השבות.


דרך נוספת בה אדם יכול לעלות לישראל לפי חוק השבות הוא אם יש לאדם קרובי משפחה יהודים. לעניין זה בניו, נכדיו ובני זוגם ואף בן הזוג של היהודי ייחשבו כקרובי משפחתו של היהודי. למשל, בן לאב יהודי ולאם שאינה יהודיה, ואשתו שאינה יהודיה יכולים לעלות לישראל מכוח חוק השבות. חשוב לציין במידה והיהודי המיר את דתו מרצון או שמי שמבקש לעלות לישראל הוא בן דת אחרת, משרד הפנים לא יאפשר למבקש לעלות לישראל מכוח חוק השבות.


מיהו בן דת אחרת?


ניתן לראות שאחד מהדברים המרכזים שבוחנים בבקשה לעלות מכוח חוק השבות הוא מה דתו של האדם שמכוחו מגישים את הבקשה. ככל שמדובר באדם שנולד לאם יהודייה או שנתגייר, הנחת היסוד היא שהוא יהודי אלא אם כן יובאו לפני בית המשפט ראיות שסותרות הנחה זו.


אנשים רבים מחפשים את הדרך שלהם בחיים, חיפוש זה מתבטא, בין היתר, בהתנסות ובבחינת דתות שונות. בעקבות התנסויות אלו עולה השאלה האם אותו אדם עדיין נחשב כיהודי לעניין חוק השבות. כדי לבחון זאת אין אנו נצרכים להגדרת בן דת אחרת לפי אותה הדת האחרת או לפי הדת היהודית, אלא אנו בוחנים את טיב הזיקה בין אותו היהודי לדת האחרת.


כלומר, השאלה אם יהודי הוא נוצרי או לא בעיניי הנצרות או בעיניי היהדות, אינה רלוונטית או לכל הפחות אינה מחייבת כאשר אנו בוחנים את יהדותו של אדם.


במקום זאת בג"ץ בפסיקותיו קבע כי המבחן הוא מבחן מעשי בו אנו בוחנים האם היהודי רואה את עצמו כבן דת אחרת או שבפועל מתנהג כבן דת אחרת. לכן, ככל שיהיו ראיות שאדם מזדהה כבן דת אחרת, עבר טקס כניסה לאותו דת ומקיים את מצוות אותה הדת כך גדלים הסיכויים שמשרד הפנים יראה בהם כיהודים בני דת אחרת.


אם הייתי בן דת אחרת האם ניתן להפוך שוב ליהודי?


אחת מאבני היסוד של היהדות הוא החזרה בתשובה, לעיתים יסוד זה בא לידי ביטוי במסגרת בחינת יהדותו של המבקש לעלות מכוח חוק השבות. במקרה שאדם הוכר כבן דת אחרת, משרד הפנים לא יאפשר לו לעלות מכוח חוק השבות. עם זאת, לאותו אדם יש את האפשרות לשוב ליהדותו ולאחר שהוא שב ליהדותו הוא יכול להגיש את הבקשה לעלייה מכוח חוק השבות מחדש.


השיבה ליהדות בעיניי החוק הוא עניין שאינו פשוט אך ללא ספק אפשרי. בדומה למבחן להגדרתו של אדם כבן דת אחרת.


בקשה לעלות לישראל עבור יהודי ובני משפחתו אשר נטען על ידי הרשויות כי טבלו לנצרות


למשרדנו הגיע מקרה דומה, בו לבני זוג יהודים נולד ילד עם מחלה קשה. כחלק מהמאמצים שלהם להבריא את ילדם הם ביקשו את עזרתו וברכתו של הכומר בבית החולים. כתנאי לברכתו, הכומר דרש מבני הזוג לעבור טקס התזה נוצרית ואף הפציר בהם לבוא ולבקר בכנסייה.


הזוג נענה לבקשות הכומר, אך לאחר זמן מה התחרטו מאוד על כך שלקחו חלק בנוהג הנוצרי. לאחר אירוע זה, בני הזוג סברו שהם הפכו לנוצרים מבחינת הדת הנוצרית (על אף שאין די בטקס זה בלבד כדי להפוך לנוצרי) ובשל כך, בכל הטפסים הרשמיים שמילאו מאז הם הצהירו על כך שהם נוצרים, וזאת למרות שראו את עצמם כיהודים ואף לקחו חלק פעיל מאוד בבית הכנסת השכונתי ובקהילה היהודית.


כאשר בני הזוג ביקשו לעלות לישראל מכוח חוק השבות הם הצהירו על היותם נוצרים, מכיוון שסברו כי נהפכו לנוצרים ובעקבות כך בקשתם נדחתה. זמן מה לאחר שהצהירו זאת הובא לתשומת ליבם שאותו הטקס הדתי שעברו לא היה בו כדי להמיר את דתם.


בעקבות זאת, הגישו ערעור על ההחלטה לסרב לבקשתם לעלות לישראל. בערעור זה בני הזוג טענו שמעולם לא המירו את דתם לנצרות וכי גם אם ההשתתפות באותם טקסיים נוצריים יש בה כדי להגדירם כבני דת אחרת, הרי שכבר מזמן אינם משתתפים בטקסים מעין אלו והם חזרו בתשובה ליהדות. כראייה לכך, הביאו בני הזוג עדויות שהם לוקחים חלק בקהילה היהודית, תומכים בה ומקדמים אותה ואף מחנכים את ילדיהם להיות יהודים.


מקרה זה הגיע לפתחו של בג"ץ ובהמלצת השופטים הוחלט כי בני המשפחה יקבלו הזדמנות נוספת להציג את זיקתם הדתית ליהדות בפני נציגי משרד הפנים אשר אחראים על בחינת הבקשה לעלייה. בשלב זה נראה כי הסיכויים לאישור הבקשה גבוהים, זאת משום שבני הזוג אכן חזרו ליהדות, לפיכך יקבלו בהתאם מעמד אזרחות בישראל מכוח חוק השבות.