מאת: עו"ד אורי דלאל
מקובל לומר כי שיתוק מוחין (cerebral palsy) הוא הלקות הפיזית הנפוצה ביותר בילדות, הפוגעת בכ- 2 מתוך 1000 לידות חי.
ההגדרה של שיתוק מוחין (C.P) מתייחסת לקבוצת ליקויים בהתפתחות התנועה והיציבה כתוצאה מפגיעה במוח.
מידת הנכות, המוגבלות והתפקודיות משתנה ממקרה למקרה ויכולה לנוע בין מוגבלות קלה יחסית ועד לנכות קשה ביותר הכוללת שיתוק בארבעת הגפיים (קוודרופלגיה/טטרפלגיה) בצירוף עם פגיעות קשות נוספות.
ישנן מספר צורות עיקריות של שיתוק מוחין: הסוג הספסטי (spastic), האתטואידי (athetoid) והאטקסי (ataxic). כל אחד ממצבים אלה יכול להתקיים בדרגות שונות של חומרה.
כאשר מדברים על שיתוק מוחין ספסטי הכוונה היא לנוקשות השרירים, וכאשר נוקשות זאת באה לידי ביטוי רק בצידו אחד של הגוף היא מוכרת כהמיפלגיה (spastic hemiplegia). אם רק הרגליים נפגעות (פלג גוף תחתון) היא קרויה דיפלגיה (spastic diplegia), ואם כל הגוף נפגע (4 הגפיים) המצב מוכר כשיתוק מוחין מסוג קוודרופלגיה (spastic quadriplegia). שיתוק מוחין אתטואידי מתבטא בשרירים רפויים מאוד ותנועות בלתי-רצוניות רבות. שיתוק מוחין אטקסי גורם לחוסר יציבות, לבעיות קואורדינציה ולשיווי משקל לקוי.
למרות הקשיים הפיזים, ילדים רבים עם שיתוק מוחין הינם בעלי אינטליגנציה נורמלית (ואף מעבר לכך), אולם לעיתים לליקויים המוטוריים בשיתוק מוחין מתלוות גם הפרעות חושיות, קוגניטיביות, תקשורתיות, תפיסתיות ו/או התנהגותיות ו/או הפרעות אפילפטיות.
כך לדוגמא, יילודים הסובלים משיתוק מוחין, עלולים ללקות בליקויים נוספים כגון בעיות ראייה (עיוורון קורטיקאלי וכו'), שמיעה (עד כדי חירשות), בעיות תקשורת ושפה (דיבור), הפרעות באכילה, אפילפסיה ופירכוסים, קשיי למידה המלווים בבעיות התנהגות, פיגור שכלי בדרגות שונות, בעיות נשימה, אי שליטה על הסוגרים ו/או הפרעות במתן שתן וצואה, עקמת בעמוד השדרה, בעיות הורמונליות (כגון הפרעות בתפקוד בלוטת התריס וכו'), הידרוצפולוס ועוד.
לא כל הסיבות לשיתוק מוחין (C.P) ידועות, אולם עפ"י הערכות, מקרים לא מבוטלים של שיתוק מוחין קשורים לרשלנות רפואית בהריון או רשלנות רפואית בלידה ואף לרשלנות רפואית לאחר הלידה במחלקת התינוקות או בפגייה.
אציין להלן מספר דוגמאות למקרים בהם רשלנות רפואית עלולה להוביל לשיתוק מוחין (C.P) :
* אי ביצוע בדיקות ו/או אי אבחון ו/או אי התייחסות ו/או אי טיפול במחלות של האם וזיהומים תוך רחמיים במהלך ההריון (כגון: אדמת, דלקת קרום המוח, הרפס, טוקסופלזמוזיס, CMV, Chorioamnionitis וכו').
* אי אבחון פגמים מולדים במהלך מעקב ההריון (כגון בבדיקות ה-U.S, סקירת מערכות וכו').
* מעקב רשלני אחר התפתחותו של העובר, שלומו ובריאותו, בזמן ההריון.
* אי אבחון מצוקה עוברית ו/או אי אבחון סבל עוברי במועד (סיבוכים בחבל הטבור, היפרדות שלייה וכו').
* אי מתן הסברים להורים כי המשך ההריון ולידה עלולים להוביל ללידת יילוד עם פגיעה מוחית ושיתוק מוחין.
* ניהול לידה רשלני הבא לידי ביטוי בלידה ממושכת או מהירה מידי בליווי סבל עוברי.
* רשלנות בביצוע לידת ואקום (הן באופן הבחירה בלידה מכשירנית והן באופן ביצועה).
* רשלנות בביצוע לידת מלקחיים (הן באופן הבחירה בלידה מכשירנית והן באופן ביצועה).
* רשלנות בהחלטה על אופן סיום הלידה (לידה וגינלית במקום ניתוח קיסרי).
* תשניק (אספיקציה) – חוסר אספקת חמצן ודם (איסכמיה) למוח בזמן הלידה.
* רשלנות בטיפול ביילוד לאחר הלידה ו/או מעקב רשלני אחר בריאותו ושלומו (כגון: אי טיפול ו/או טיפול רשלני במקרים של הפסקות נשימה, דימומים, פירכוסים וכיוצ"ב).
* אי אבחון ו/או טיפול רשלני בדלקת קרום המוח בילדים.
* אי השגחה על סימנים חיוניים של היילוד, אי הקפדה על מתן תזונה וכו'.
* פגיעה מוחית כתוצאה מחבלה (לדוגמא: נפילה מאינקובטור וכו').
במקרים בהם נגרמה ליילוד פגיעה קשה מאוד, סכומי הנזק שנפסקים הינם גבוהים מאוד, שכן הם אמורים לספק את כל צרכיו המיוחדים של הילד ומשפחתו, להשיג איכות חיים מיטבית ולהבטיח את המשך קיומו בכבוד, ובמקרים הקשים הם יכולים להיות גם מעל ל-10 מיליון שקלים.
כחלק מ"רפואה מתגוננת", הרופאים טוענים לא אחת כי מרבית הפגיעות החמורות אינן תוצאה של מעשה ידי אדם, וכי לעיתים לא ניתן לתת הסבר מדוע לדוגמא הילד לוקה בשיתוק מוחין קשה מלידה.
ברור כי לא כל מקרה של שיתוק מוחין נובע מרשלנות רפואית, אך מניסיוני הרב, גם במקרים שבהם לא הוסבר להורים מה הגורם לשיתוק מוחין ואף כאשר ניתנו לכך הסברים אחרים (כגון: פגות, "פעולות חירום שלא היו ניתנות למניעה" וכו'), ייתכן וקיימת עילת תביעה בגין רשלנות רפואית.
על כן, מומלץ לכל הורה אשר ילדו נולד עם שיתוק מוחין משמעותי לפנות לייעוץ משפטי בכדי לברר באופן יסודי אפשרות קיומה של עילת תביעה בגין רשלנות רפואית.
עורך דין אורי דלאל מייצג מקרים קשים של רשלנות רפואית בלידה.
.jpg)
