מאת: עו"ד אורי דלאל
במשך שנים רבות הגישה הרפואית אשר היתה המקובלת ביחסים שבין הרופאים למטופלים היא הגישה הפטרנליסטית. על פי גישה זו הרופא, אשר בידיו כל המידע והידע הרלוונטי, הוא זה אשר מחליט למעשה מה יהיה מהלך הטיפול. הליך שיתוף המטופל בקבלת ההחלטה נתפס כלא הכרחי ולעיתים אף כלא רצוי.
בשני העשורים האחרונים החלו בתי המשפט לדחות גישה זו כחלק מהשינוי הכולל בתפיסת היחיד וזכויותיו. בשורה של פסקי דין בתביעות רשלנות רפואית נקבע כי לאדם אוטונומיה על גופו, וכי מאוטונומיה זו נובעת זכותו לבחור בחירה מודעת ומדעת כיצד והאם לעבור טיפול ו/או פרוצדורה רפואית.
כדי שאותו פרט יוכל לממש את זכותו לאוטונומיה, בתי המשפט, ובהמך גם המחוקק הטילו על הרופאים המטפלים את החובה להציג בפני מטופליהם מידע רחב אשר יאפשר להם לבחור אותה בחירה מושכלת ומודעת.
המבחן אשר נקבע להיקף חובת הגילוי בתביעות בגין רשלנות רפואית, אינו מבחן הפרקטיקה הרפואית אלא מבחן המטופל הסביר.
כלומר המבחן שלפיו בוחנים מהו אותו מידע שחובה למסור למטופל, אינו הנוהג המקובל בקרב הרופאים אלא מהם הצרכים של המטופל כדי שיוכל להחליט על בסיס אותו מידע כיצד לנהוג, האם לקבל את הצעת הרופא המטפל ועוד.
צרכים אלה נקבעים על פי קנה מידה אובייקטיבי. על הרופא מוטל למסור למטופל את כל האינפורמציה שחולה סביר היה נדרש לה, כדי לגבש החלטה אם להסכים לטיפול המוצע.
המחוקק הסדיר הלכות אלה בחוק זכויות החולה התשנ"ו-1996 שם נקבע בס' 13 כי לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת. עוד קובע החוק כי לשם קבלת הסכמה מדעת, ימסור הרופא המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו, באורח סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע.
על פי חוק זכויות החולה אותו "מידע רפואי" שהמטפל חייב למסור למטופל הינו, בין היתר: האבחנה (הדיאגנוזה) והסכות (הפרוגנוזה) של מצבו הרפואי של המטופל; תיאור המהות, ההליך, המטרה, התועלת הצפויה והסיכויים של הטיפול המוצע; סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי; עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני.
עוד קובע חוק זכויות החולה כי על המטפל למסור למטופל את המידע הרפואי, בשלב מוקדם ככל האפשר, ובאופן שיאפשר למטופל מידה מרבית של הבנת המידע לשם קבלת החלטה רצונית ומושכלת.
הפרת חובת הגילוי מצידו של הרופא המטפל מבטלת הלכה למעשה את האפשרות לקבל הסכמה מדעת לטיפול הרפואי ועלולה לחשוף את הרופא לתביעה בגין רשלנות רפואית.
חובת הגילוי הורחבה במהלך השנים, ובתי המשפט קבעו סטנדרט גילוי גבוה המכיר בזכותו של החולה לאוטונומיה וקבלת החלטות עצמאיות ומושכלות.
עודכן ב: 25/07/2013