כללי

 

מעצם הקביעה כי עצם מתן האשראי נתון לשיקול דעת הבנק נגזרת המסקנה כי "ברצותו מחיה וברצותו ממית", מסקנה אליה נחשפים כל יום יותר ויותר לקוחות.


ובכן, אמת כי הבנק רשאי להפסיק את מתן האשראי, בהתאם לשיקוליו העסקיים, אך זכות זו אינה שרירותית, והיא כפופה , בעיקר, לחובת תום הלב המוטלת עליו.


כך, לדוגמא, הפסקת האשראי אינה יכולה להיעשות עקב גחמה אישית של מי מפקידי הבנק כנגד הלקוח, היא אינה יכולה להיעשות ללא סיבה סבירה (הרעה במצב הביטחונות/תזרים מזומנים, יציבות הלקוח וכדו'), והחשוב מכל – ככלל, היא אינה יכולה להיעשות "מהיום למחר": חובת תום הלב מחייבת את הבנק לאפשר ללקוח לתקן את המחדל בגינו ראה הבנק לנכון להפסיק את האשראי, ובכל מקרה חייב הבנק ליתן ללקוח התראה מראש שתאפשר התארגנות בזמן סביר.

 

הבנק חייב לגלות אחריות ואכפתיות לארק לכספו, כי אם גם למצבו של הלקוח, ולתוצאות הקשות העלולות להיגרם לו (או לעסקו) עם הפסקה מיידית של ברז האשראי. הפרת חובה זו של הבנק, תאפשר ללקוח לתבוע נזקיו מהבנק.

 

 

פסקי דין

 

1. הלכת בית-משפט העליון בעניין זה נקבעה בפסק דין, אלתית בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ.

 

וכך נפסק:

 

"...התנאי הנדון הינו תנאי סביר ביחסים בין בנק ללקוחו, על פיו שומר לעצמו הבנק את הזכות להחליט, אם ומתי ליתן הלוואה נוספת ללקוחו.

 

ללקוח אין כל חזקה על כספי הבנק, ואין לו כל זכות קנויה לקבל הלוואות עד סכום מסויים. לפיכך, כשהוא מתקשר עם הבנק, וזה ניאות להלוות לו כספים עד גבול מסויים, ובלבד שיוכל בכל פעם שיתבקש ליתן הלוואה או אשראי ללקוח לשקול את עמדתו מחדש, לאור הנסיבות אותה שעה (מצבו הכלכלי של הלקוח, מטרות ההלוואה וסיכויי החזרתה) - אין בכך כל קיפוח של הלקוח או מתן יתרון בלתי-הוגן לבנק.

 

"יתרון" זה של הבנק ליתן או לא ליתן הלוואה ללקוחו היה לו אף קודם כריתת החוזה בין הצדדים". ...." אין להבין קביעה זו בצורה המקשה על הלקוח, כאילו מתן האשראי כמוהו כ"מחווה" אשר עושה הבנק. יש לפרשה כך, כי בכל פעם בו הבנק שוקל מחדש אם להפסיק את מסגרת האשראי אם לאו - עליו לעשות זאת בצורה סבירה ולא באופן שרירותי. כלומר יש להחיל את עקרונות תום-הלב בבדיקת מעשיו של הבנק".

 

2. בפס"ד של ביהמ"ש המחוזי בת"א 1320/99 בנק מזרחי נ' מחסני חשמל בע"מ:

 

"הודעת הבנק לחברה בדבר סגירה מיידית של מסגרת האשראי ניתנה ללא התראה מוקדמת, או למצער,ללא התראה מספקת לחברה (עמ' 18). כן נקבע כי הודעת הבנק מיום 8.3.92 על ביטול מיידי של מסגרת האשראי לא הייתה הכרחית, ולא הייתה מידתית, וכי במועד זה עלה ערך הביטחונות שבידי הבנק על האובליגו שבידי החברה.

 

בית המשפט קבע כי לחברה נגרם נזק ממשי כתוצאה מהסגירה המיידית של מסגרת האשראי, ואילו נתן הבנק לחברה זמן להתארגן לפני שהפסיק את מסגרת האשראי, ניתן היה לצמצם את הנזק, אך דבר זה לא נעשה. הבנק לא קיים את חובות הזהירות שחב בהן כלפי לקוחותיו, והוא אחראי, על כן, לנזקיה של החברה שנגרמו בשל אופן התנהלותו."

 

בערעור לביהמ"ש העליון, פס"ד אומץ בערעור ע"י כב' השופטת פרוקצה ע"א 5071/09.

 

 

3. בפס"ד של ביהמ"ש השלום בת"א 40041/96, בנק מזרחי נ' סילביו הכט.

 

" ביהמ"ש פסק כי לא חל שינוי במצבו הכלכלי של הנתבע ולא ארע כל אירוע חריג שהיה בו כדי להצביע על קשיים כספיים שלהלקוח. הנימוק היחידי להעמדת הלוואות לפירעון מיידי היה המשבר בשוק ההון.

 

בנסיבות אלו נקבע כי האמצעים בהם נקט הבנק בניסיונותיו לצמצם את היקף האשראי, לא עלו בקנה אחד עם חובת תום הלב של הבנק".

 

 

סיכום

 

הכלל הבסיסי הוא שהבנק אינו מחויב לתת ללקוח מסגרת אשראי וגם אם נתן הבנק מסגרת אשראי ללקוח, הבנק רשאי לשנות אותה.

 

עקב כוחם הרב של הבנקים, בתי המשפט קבעו מגבלות מהותיות על כוחם ושיקול דעתם של הבנקים, בכלהאמור במסגרות האשראי.

 

מגבלות אלה הם חלק מהמגמה הכללית של בתי המשפט בשנים האחרונות להרחיב את החובות שמוטלות על הבנק כלפי הלקוחות.

 

כאשר הבנק מאיים או פועל לבטל או להפחית את מסגרת האשראי, לבקש שינוי של מסגרת הביטחונות או מעמיד אשראי לפירעון מוקדם, יתכן שהבנק אינו פועל בהתאם לחובות המוגברות המוטלות עליו והלקוח יכול להתנגד לכך.

 

במקרים שבהם הבנק פעל ללא הצדקה מספקת, או שביצע זאת שלא בדרכים הראויות, וגרם ללקוח נזק, התקדימים המשפטים מראים כי הבנק יחויב לפצות את הלקוח בגין הנזקים שנגרמו לו.

 

הבנק מחויב לכבד את הסכמיו עם הלקוח לגבי מתן מסגרת אשראי. לכן, אם סוכם בין הבנק ללקוח כי תינתן לו מסגרת אשראי בגובה מסוים, הבנק אינו רשאי לשנות את מסגרת האשראי בצורה שרירותית, אלא אם יש הצדקה לכך בגין שינויים משמעותיים שחלו אצל הלקוח, כגון: שינוי מהותי בעסק, התנהגות לא אמינה וראויה של הלקוח , שינויים שיכול להיות ויעמידו את הבנק בסיכון גבוה, עד כי הלקוח לא יחזיר את האשראים שקיבל מהבנק.

 

ביהמ"ש מתייחס להסכמי פתיחת החשבון שנהוגים בבנקים, כולל סעיפים שמאפשרים לבנק להפחית או לבטל את מסגרת האשראי לפי שיקול דעתו , כמו לחוזים אחידים אחרים.

 

ביהמ"ש קבע בפסיקות רבות כי סעיפים כאלה שמקפחים את הלקוחות, הם אינם לגיטימיים, במיוחד כאשר הבנק פועל בשרירות לב וללא הצדקה הנובעת משינוים מהותיים אמיתיים, העלולים לסכן את האשראי שנתן הבנק ללקוח.

 

הבנק אינו רשאי לשנות באופן פתאומי נוהגים שנוצרו אצלו לגבי לקוח מסוים, נוהגים שחרגו ממסגרות האשראי הפורמאליות ע"פ ההסכמים.

 

כך למשל, אם הלקוח נהג לחרוג ממסגרת האשראי והבנק לא הגיב על כך בהתראות על ביטול המסגרת והחזרת צ'קים, או שהוא אף הגדיל את המסגרת בעקבות החריגות, הבנק לא רשאי לחרוג מהנוהג שהיה מקובל ולבטל באופן פתאומי את מסגרת האשראי הפורמאלית והלא פורמאלית שהייתה נהוגה בפועל.

 


 


עודכן ב: 21/08/2013